להסתכל החוצה מעבר לקירות המשרד

גיוון אינו עניין של איזון פנימי במקום העבודה. לקראת 21 במאי, היום העולמי לגיוון תרבותי, תפסנו לשיחה את ירון פרץ מחברת Epson כדי להבין מדוע הכלה אמיתית משמעה להפנות את המבט החוצה – לא רק לבחון מי נמצא בתוך הארגון, אלא כיצד הארגון מסייע בעיצוב הגישה, השוויון והקידמה בקהילות איתן הוא בא במגע

מאת: ירון פרץ, מנהל Epson ישראל

כאשר מדברים על גיוון (מהיבט כח האדם בעסק או בארגון), השיח נוטה להתמקד במדיניות פנים-ארגונית, אך הכלה אמיתית חייבת לחרוג הרבה מעבר לקירות התאגיד. רבים מציינים את ה-21 במאי כיום הגיוון הבינלאומי, אך שמו הרשמי – "היום העולמי לגיוון תרבותי למען דיאלוג ופיתוח" – מצייר תמונה מלאה יותר. המילה האחרונה בשם זה, "פיתוח", היא מילת המפתח. היא מזכירה לנו שגיוון אינו עניין של איזון פנימי בלבד; מהותו היא יצירת צמיחה והזדמנויות גם מחוץ למשרד.

הכלה אמיתית משמעה להפנות את המבט החוצה – לא רק לבחון מי נמצא בתוך הארגון, אלא כיצד הארגון מסייע בעיצוב הגישה, השוויון והקידמה בקהילות איתן הוא בא במגע.

הרחבת נקודת המבט

ארגונים רבים תופסים גיוון דרך עדשה ׳פנימית׳. הם מתמקדים בנהלי גיוס שוויוניים, בתרבות הארגונית ובייצוג הולם בצוותים ובהנהגה. אלו אכן צעדים חיוניים. ב-Epson, אנו מחויבים לחזון זה באמצעות גיוס מאוזן מגדרית, הכשרות מנהיגות מכלילה, ויצירת סביבה המקבלת בזרועות פתוחות את כל הקולות.

הפעילות שלנו במזרח התיכון – כולל ישראל , טורקיה, אפריקה, ומרכז ומערב אסיה (אזור META-CWA) כוללת עובדים מ-39 לאומים שונים, והתפלגות מגדרית המתקרבת לשוויון – כ-55% גברים ו-45% נשים – מה שמשקף מיקרוקוסמוס של שיתוף פעולה גלובלי. למעשה, במשרדנו באיחוד האמירויות לבדו עובדים יחד בני 33 לאומים שונים. במשרדנו בדרום אפריקה, עובדים יחד בני חמישה לאומים שונים. במשרדנו במרוקו, עובדים יחד בני שני לאומים שונים. במשרדנו בקניה, עובדים יחד בני שלושה לאומים שונים. ובמשרדנו בערב הסעודית, עובדים יחד בני שישה לאומים שונים.

אך בעוד שמדיניות פנימית היא הכרחית, היא מייצגת רק מימד אחד של הכלה אמיתית. גיוון המוגבל למדדים משרדיים בלבד מסתכן בהתעלמות מאי-שוויון חברתי רחב יותר, ומחמיץ הזדמנות להשתמש בהשפעה התאגידית כדי להתמודד עם חסמים מבניים עמוקים יותר. גישה הוליסטית יותר מתחילה בשלב מוקדם יותר – בבתי הספר, בקהילות ובמוסדות – שם רבים מודרים לא בשל חוסר פוטנציאל, אלא בשל היעדר גישה לכלים ולמערכות המסייעים לכישרונות לצמוח.

ארגונים יכולים להשיג את ההשפעה הגדולה ביותר על ידי השקעה בנגישות לצד גיוון – תמיכה בחינוך, גישור על הפער הדיגיטלי ויצירת מסלולים אמיתיים להזדמנויות. התערבויות מוקדמות אלו מרחיבות את מאגר הכישרונות העתידי ומשקפות שינוי תפיסתי: מראיית ההכלה כחובה תאגידית, לאימוצה כאחריות חברתית.

הכלה בפעולה: השפעה חיצונית

 ניקח לדוגמה את תחום החינוך. ילד באזור כפרי ללא גישה דיגיטלית מודר מהעולם המקושר של ימינו. עבורו, הכלה אינה בהכרח מדיניות גיוס כזו או אחרת; משמעותה היא קישוריות, חומרי לימוד ותשתיות. זו הסיבה שאפסון תמכה ביוזמות להבאת חבילות פתרונות טכנולוגיים לחינוך – כולל מקרנים, מדפסות, סורקים ומצלמות מסמכים – לבתי ספר ולמוסדות בריאות באזורים מוחלשים בשבע מדינות ברחבי המזרח התיכון ואפריקה: זנזיבר, קניה, דרום אפריקה, מצרים, מרוקו, איחוד האמירויות וערב הסעודית.

אלו אינן מחוות של צדקה – אלו צעדים לקראת עתיד מכליל יותר, המאפשר הזדמנויות. יוזמות כאלו משקפות הבנה עמוקה יותר של גיוון – כזו שמתקדמת מעבר לייצוג פנימי ומתמקדת בהעצמה. הן מראות כיצד חברות יכולות להפוך ערכים למעשים ולהשתמש בטביעת הרגל שלהן כדי להניע קדמה חברתית.

מדוע זה חשוב מעבר לעסקים?

 להשפעה הרחבה של גישה זו יש חשיבות מכרעת. על ידי סיוע בגישור על הפער החינוכי והטכנולוגי, חברות יכולות ליצור קהילות חסינות יותר, המוכנות לעתיד. קהילות אלו, בתורן, מייצרות מאגרי כישרונות מגוונים – ומרחיבות את צינור האספקה של אנשים מיומנים הנדרשים כדי לשגשג בטווח הארוך. זהו מעגל בר-קיימא: השקעה באנשים היום מסייעת בעיצוב עתיד שוויוני יותר.

ארגונים המובילים מתוך תחושת מטרה מגלים לעיתים קרובות שלמאמצים אלה יש הד עמוק בקרב כלל בעלי העניין. הגיוון הופך לחלק מזהות החברה, ולא רק למדיניות. ככל שיותר עסקים ישאלו, "מי נשאר מאחור?" ו"קולו של מי חסר?", כך תוכל ההכלה להתפתח ממילת באזז לערך חברתי משותף – ולקריאה לבניית עתיד הוגן יותר.