דוח קלארוטי – המצב הגלובלי של אבטחת מערכות סייבר-פיזיות בארגונים 2024 :

אחד מכל ארבעה ארגוני תשתיות קריטיות בעולם הפסיד מיליון דולר ומעלה ממתקפות סייבר על מערכות סייבר-פיזיות ב-2023

 מגזר הבריאות הוביל עם תשלומי כופר בהיקף של יותר מ-500 אלף דולר

 בישראל – ההשלכות הכלכליות של ההתקפות על ארגונים ומפעלים, על פי המשיבים לסקר, נעו בין 100 אלף דולר למיליון דולר

 Claroty, (קלארוטי) חברת ההגנה על מערכות סייבר-פיזיות (CPS), פרסמה היום מחקר חדש החושף את ההשפעות העסקיות המשמעותיות של מתקפות סייבר על סביבות סייבר-פיזיות ((Cyber-Physical Systems. הדו"ח, "המצב הגלובלי של אבטחת מערכות סייבר-פיזיות ב-2024 ",  מבוסס על סקר עצמאי גלובלי של 1,100 אנשי אבטחת מידע, הנדסת  טכנולוגיה תפעולית (-Operational Technology OT(, הנדסה קלינית וביו-רפואית ומנהלי מתקנים ומפעלים, שנשאלו לגבי ההשפעות העסקיות של התקפות סייבר על הארגונים שלהם ב-12 החודשים האחרונים.

"התקפות סייבר על ארגוני תשתיות קריטיות מזיקות לתפעול השוטף, עלולות לסכן חיי אדם ולעתים קרובות כרוכות ברמת הפסד כזאת שמובילה אותם לבצע את ההשקעות הדרושות באבטחת סייבר", אמר יניב ורדי, מנכ"ל קלארוטי. התובנות מהדוח מאשרות שאי השקעה באתגר המאוד ייחודי של הגנה על מערכות סייבר-פיזיות, עלולה להוביל לפגיעה כלכלית רצינית בארגון. יחד עם זאת, ארגונים מתחילים לראות את התמורה שבהשקעה זאת."

ממצאי הדוח חשפו נזק כלכלי משמעותי, כאשר למעלה מרבע (27%) מהארגונים דיווחו על הפסד של מיליון דולר ומעלה כתוצאה ממתקפות סייבר המשפיעות על  CPS. (מערכות ומכשירים פיזיים המחוברים לרשת) מספר גורמים תרמו להפסדים אלה, הנפוצים ביותר היו אובדן הכנסות (שנבחרו על ידי 39% מהמשיבים), עלויות התאוששות (35%) ושעות נוספות של עובדים (33%).

איומי כופר וסחיטה ממשיכים לשחק תפקיד מרכזי בעלויות ההתאוששות, כאשר יותר ממחצית מהמשיבים (53%) נאלצו לשלם כופר בעלות של יותר מ-500,000 דולר כדי לשחזר גישה למערכות וקבצים מוצפנים ולחדש את פעילותם. בעיה זו חמורה במיוחד במגזר הבריאות – 78% דיווחו על תשלומי כופר מעל 500,000 דולר.

להפסדים הכספיים יש קשר הדוק עם ההשפעות התפעוליות, כאשר שליש (33%) דיווחו על יום שלם או יותר של השבתה תפעולית שהשפיעה על יכולתם לייצר מוצרים או שירותים. כמחצית (49%) אמרו שתהליך ההתאוששות ארך שבוע או יותר וכמעט שליש (29%) אמרו שההתאוששות ארכה יותר מחודש. הדבר ראוי לציון במיוחד לאור העובדה שסביבות CPS כגון מפעלי ייצור מעדיפות זמינות וזמן פעולה של המערכות הקריטיות, לעתים על חשבון עדכוני אבטחה תקופתיים.

כאשר בוחנים את הסיבות להתקפות סייבר אלה, מתגלות בארגונים חשיפות שנגרמות מפעילות ספקי צד שלישי בסביבת המערכות הסייבר-פיזיות ומהגישה מרחוק אליהן. 82% מהנשאלים אמרו שלפחות מתקפת סייבר אחת – וכמעט מחצית (45%) אמרו שחמש התקפות או יותר – ב-12 החודשים האחרונים נבעו מגישה של ספקי צד שלישי לסביבת CPS. למרות זאת, כמעט שני שלישים (63%) מודים שיש להם הבנה חלקית או כלל אינם מבינים כיצד לנהל את הקישוריות של צד שלישי לסביבת ה- CPS שלהם.

בעוד שהממצאים מראים כי 12 החודשים האחרונים היו משבשים ויקרים עבור רוב הארגונים התומכים ב- CPS, המשיבים שידרו ביטחון לאור שיפורים שהכניסו במטרה להפחית סיכונים לארגון. לרובם (56%) יש אמון רב יותר ביכולת מערכות הסייבר-פיזיות של הארגון שלהם לעמוד בפני התקפות סייבר היום לעומת לפני 12 חודשים, ו -72% מצפים לראות שיפורים באבטחה ב -12 החודשים הקרובים.

הסקר של קלארוטי כלל גם את ישראל, ואלו הממצאים שעלו:

המשיבים לסקר בישראל הזדהו כמהנדסי טכנולוגיה תפעולית (OT), מנהלי תפעול ומנהלי מפעלי יצור  בתעשיות הרכב והבריאות.

לשאלה האם ארגונם הותקף במהלך 12 החודשים האחרונים ולאלו מערכות כוונו התקיפות, ענו כי ספגו תקיפות שפגעו במערכות סייבר-פיזיות, מערכות IT, מערכות IoT, מערכות IoMT (מערכות רפואיות המחוברות לאינטרנט) ומערכות ניהול מבנים (BMS). מתקפות אלו גרמו להשבתה של 12-24 שעות בפעילות הארגון/המפעל.

עלות המתקפות על מערכות הארגון מוערכת על פי מחצית מהמשיבים בישראל בסכום של בין 100-500 אלף דולר, כאשר המחצית השנייה של המשיבים העריכו את גובה הסכום בחצי מיליון עד מיליון דולרים.

לשאלה אלו גורמים תרמו להפסד הכלכלי, צוינו שעות העבודה הנוספות כגורם מרכזי. שאר הגורמים שנמנו באופן שווה במידת תרומתם להפסד הכלכלי – איבוד הכנסות, קנסות עקב אי עמידה בתקני רגולציה, עלויות ההתאוששות וחזרה לשגרה, עלות עבודת צוותי תגובה ופורנזיקה חיצוניים, נטישת לקוחות ועלויות הטיפול בנזק למוניטין החברה.

הגישה לסביבת הארגון של ספק או שותף צד שלישי, הייתה לפי כל משיבי הסקר, הגורם המוביל ב 1-5 מתקפות סייבר שחוו במהלך 12 החודשים האחרונים. בעקבות זאת, מחצית מהמשיבים אמרו כי הקשרים העסקיים הופסקו ומחצית אמרו כי חודשו פרוטוקולי האבטחה מולם. בהקשר זה נשאלו המשיבים כמה שליטה יש להם על החיבור של ספקי צד שלישי לסביבה הסייבר-פיזית של הארגון, ומחציתם ענו כי יש להם שליטה על אלו משתמשים מארגונים שונים מורשים להתחבר לסביבת המערכות. מחצית ענו כי ביכולתם לשלוט לגבי אלו משתמשים מארגונים שונים יכולים להתחבר למערכות משנה מסוימות בסביבה הסייבר-פיזית.

כאשר ההתקפה נגרמה בשל גורם פנים-ארגוני, אמרו המשיבים כי ב 1-5 מתקפות, הושפעו מכך גם ספקי צד שלישי ולקוחות הארגון. במקרים אלו, אמרו מחצית מהמשיבים כי האירוע גרם למו"מ מחודש על תמחור ותנאי עבודה. מחצית דיווחו כי שונו פרוטוקולי אבטחה גם במקרה זה.

על השאלה – לאילו מהשלכות התקפות הסייבר הייתה השפעה ארוכת-טווח על הארגון, ענו המשיבים כי לקח זמן רב לאושש מערכות, לאחזר מידע ולהתגבר על הפריצה לנתונים.

משך ההתאוששות מההתקפה, שכלל פעולות שחזור, גיבוי, החלת אמצעי מניעה וכד', היה עד שישה ימים , על פי כל המשיבים לסקר.

בהיבט ההשפעות התפעוליות של התקפות הסייבר על הארגון, ענו המשיבים כי כמעט ברוב האירועים הופסקה אספקת המוצרים ללקוחות. השפעות נוספות על התפעול השוטף שעלו בסקר –  הפסד כלכלי, איבוד קניין רוחני (IP), פגיעה במוניטין, שינויי כוח אדם, שיבושים בטיפול בחולים (במגזר הבריאות).

לשאלה – אילו יכולות האבטחה היו חסרות בתוכנית אבטחת הסייבר של הארגון, אשר יכלו להפחית את היקף ההשפעה של מתקפות הסייבר שחווה הארגון ב-12 החודשים האחרונים, צוינה בעיקר יכולת אבטחת הגישה מרחוק למערכות ותשתיות הארגון. שאר יכולות האבטחה שצוינו כחסרות הן – ניהול פגיעויות, ניהול חשיפה, סגמנטציה ברשת, ניהול זהות וגישה.

על השאלה איזה אחוז ממערכות הסייבר-פיזיות של הארגון מחוברות לאינטרנט (במישרין או בעקיפין) ענו מחצית מהמשיבים כי 25-50% מהן מחוברות ומחצית ענו כי בין 50-75% מהמערכות מחוברות לאינטרנט.

ב-34% מהמערכות הללו החיבור לאינטרנט הוא באמצעות רשת וירטואלית פרטית (VPN) ובכ-17% החיבורים למערכות נעשו באמצעים אחרים, בהם פרוטוקול שולחן עבודה מרוחק, "תיבת קפיצה" (Jump Box), TeamViewer או כלי ניהול מרחוק, או בחיבור ישיר לאינטרנט (פורטים פתוחים).

כל המשיבים לסקר ענו כי הארגון שלהם עושה שימוש ב 1-5 מוצרי SAAS על מנת להתחבר למערכות הסייבר-פיזיות וב 1-5 כלי גישה מרחוק למערכות אלו.

למרות נתונים לא מעודדים אלה, מרבית המשיבים סברו שארגונם פעל לשיפור המצב וננקטו הפעולות הדרושות כדי להפחית את הסיכונים וההשלכות על תפעול הארגון ועל הנזק הכלכלי שגרמו התקפות הסייבר.

אודות Claroty  (קלארוטי)

קלארוטי (Claroty) מאפשרת לארגונים ברחבי העולם לאבטח מערכות סייבר-פיזיות (Cyber-Physical Systems ) בסביבה התעשייתית ,(OT) במגזר הבריאות (IoMT) ובמגזר הארגוני (IoT) המהווים יחד את האינטרנט המורחב של הדברים (XIoT) . הפלטפורמה האחודה של קלארוטי משתלבת עם תשתיות קיימות בארגונים ומספקת מגוון שלם של בקרות לגילוי נכסים, זיהוי וניהול סיכונים וחולשות אבטחה וגישה מאובטחת מרחוק.  קלארוטי מגובה על ידי חברות ההשקעה וספקי האוטומציה התעשייתית המובילים והגדולים בעולם, ומערכותיה מותקנות בתשתיות של מאות ארגונים באלפי אתרים ברחבי העולם.

מטה החברה נמצא בניו יורק, עם משרדים בישראל, אירופה, אסיה-פסיפיק ואמריקה הלטינית.  מאז הקמתה בתל אביב בשנת 2015 על ידי Team8 הושקעו בחברה כ-735 מיליון דולרים. מנכ"ל החברה הוא יניב ורדי.