דירוג מעלה 2020 – תובנות בצל משבר הקורונה

החברות פעלו יותר עבור העובדים – אך הקורונה תחייב להגדיל את ההשקעה

דירוג מעלה 2020 נערך כאשר הקורונה היא בראש סדר היום בישראל ובעולם. אמנם הנתונים מתייחסים לשנת 2019, אבל בולטת מאוד המחויבות החברתית והערכים החברתיים. התחושה שלמרות, ואולי בגלל שכל המשק נמצא במצב כלכלי מורכב, ההתייחסות של החברות המדורגות וההנהלות לערכים החברתיים התחזקה. לצד זאת ניכר הצורך להאיץ, להרחיב ולהעמיק פעולות לתמיכה בעובדים הפגיעים ביותר בעקבות המשבר והשינויים בעולם העבודה.  

מומו מהדב מנכ"ל מעלה: "המגמות והנתונים העולים מהדירוג מבטאים אימוץ של פעולות ותהליכים משמעותיים לחיזוק התמיכה בעובדים, בקהילה ובסביבה. קריטריונים חדשים אשר נכללו השנה בדירוג מקבלים משנה תוקף בעקבות השינויים הדרמטיים בעולם העבודה ובעקבות משבר הקורונה ומסמנים כיווני פעולה אפשריים לממש אחריות חברתית וסביבתית בתקופה זו.״

בצל הקורונה המעסיקים מבינים שהמשאב החשוב ביותר כרגע הוא העובדים

פרק העובדים הורחב והוצגו שאלות חדשות העוסקות בנושאים כמו קידום רווחה אישית וכלכלית, הכשרות וטיפול בעובדים לקראת פיטורין/פרישה ולאחריהם.

הדירוג השנה התמקד בסוגיה של הטבות וחיזוק העובדים בשכר נמוך ובפעולות שמטרתם לסייע לצמיחה ולמנוע נפילה במצבי משבר. השנה בפעם הראשונה דיווחו החברות גם על אחוז העובדים הזכאים להטבות וכן על אחוז המימושים. מימון ביטוח בריאות הוא הנפוץ ביותר ומוצע לכלל העובדים כמעט (90%) ניתן לראות שגם אחוז המימוש הוא הגבוה ביותר כ- 71% מהעובדים נהנים מההטבה. המימוש של קרנות סיוע (11%) מלמד בעיקר על היקף הצורך וזה נראה סביר מבחינת אחוז עובדים הנקלע למצבי משבר שמוצעות לכשני שליש מהעובדים (63%). בנוסף, קיים אחוז מימושים נמוך ביחס להיצע גם בהנגשת שירותים פסיכולוגיים רק 14% משתמשים מתוך 69% זכאים. קרן השתלמות, שהיא חשובה מאוד מבחינת חיסכון לטווח הבינוני, מוצעת לחצי מהעובדים (51%) ואופציות ומניות שמורות ככל הנראה בעיקר לעובדים בכירים שכן רק 18% זכאים להטבה.

סוגיה נוספת שהתחדדה בעקבות משבר הקורונה היא בהקשר של הכשרות ופיתוח קריירה. וכן החשיבות של הכשרות בעולם העבודה זאת לאור השינויים שעוברים תפקידים שונים. השנה הדירוג שם דגש גם על העובדים בדרגות השכר הנמוכות.

הכשרות דיגיטליות, הפכו לנושא קריטי על רקע משבר הקורונה. בדירוג רואים שקיים אחוז גבוה של עובדים זכאי, אבל בפועל אחוזי המימוש נמוכים, מתוך 73% מכלל העובדים הזכאים רק 18% עברו הכשרה. כאשר מקרב עובדים בשכר נמוך הזכאות להכשרות הדיגיטליות היא של  53% מהעובדים.

הכשרות חדשות Reskilling גם הן על רקע עולם העבודה המשתנה, ושוב קורונה, כניסת טכנולוגיה ומודעות. גם כאן, אחוזי המימוש נמוכים – רק 14% מכלל העובדים.

כמו כן הכשרות ה Recareering – הם נושא מורכב אך הנדרש ביותר, מאחר ומדובר בתמיכה של המעסיק בפיתוח מסלול קריירה חדש עבור העובדים כאשר תפקידים קיימים מתייתרים. בהקשר זה אחוז העובדים הזכאים ואחוז המימוש  נמוכים בשניהם. נושא הכשרות ה- Recareering מוזכר רבות בדיון הציבורי בחודשים האחרונים. אחת השאלות היא לגבי נושאי האחריות של התעסוקה העתידית – הממשלה? המעסיקים? העובדים? הדירוג מציב את הנושא כחלק מאחריות וולונטארית ביחס לעובדים ומספר מקרי בוחן מלמדים שקיים כאן רציונל עסקי של שימור עובדים המכירים היטב את המערכת ומחויבים למעסיק. ההתייחסות לעובדים בדרגות שכר הנמוכות קריטית במיוחד בהקשר זה, לאור פגיעותם הגבוהה יותר והחשש מהתייתרות תפקידים ומקצועות עם כניסה מואצת של טכנולוגיה, דיגיטציה ושינוי תהליכי עבודה – ללא ספק, השינוי הנדרש הוא תפיסתי ומערכתי.

גיוון והכלה: מי הענפים המובילים באחוזי נשים בהנהלה?

בדירוג מעלה 2020 אחוז הנשים בהנהלה עומד על 28%, ואחוז הנשים בדירקטוריון הוא 29%. כאשר הוכנסה השאלה למדד,  לפני כ-3 שנים האחוז המרבי עמד על 20% נשים בלבד בעוד שחלה עלייה של 10% בשנה האחרונה הנתון התקבע סביב 30%.

איפה כן ניתן לראות את ההתקדמות? ומי הענפים המובילים באחוזי נשים בהנהלה?

סקטור הביטוח הוא המוביל עם 43%. הבנקים עם 41% , ומעניין מאוד לראות במזון, שהן חברות ייצור למעשה האחוז הוא 35%, לעומת התעשייה ששם הנתון הוא רק 20%. אי אפשר גם שלא להתייחס לאחוז הנשים הנמוך בהייטק , שם הנתון בהנהלה הוא 15% ובסה"כ 24% בכוח העבודה.

שאלה חדשה שנוספה בדירוג בוחנת מהן התוכניות הקיימות בחברות לפיתוח עתודה ניהולית נשית.

על רקע ההתקדמות האיטית באחוז הנשים מקרב מקבלי השכר הגבוה נוספה שאלה לגבי פעולות שהחברות נוקטות כדי לייצר עתודה ניהולית נשית.  ב-41% מהחברות קיימות תכניות / נהלים לשימור, קידום ופיתוח נשים, אשר מטרתם היא הגברת אחוז הנשים המועסקות בדרגי הניהול הבכירים בחברה. התוכניות המעניינות ביותר הן עבודה רב שנתית מסודרת להעלאת אחוזי נשים בהנהלה וצמצום פערי שכר, התחייבות למינימום נשים בשלבי גיוס ומינוי, מיפוי עידוד עתודה ניהולית נשית, ואף סדנאות לפיתוח התרבות הניהולית בחברה בכלל. שאלה חדשה זו מכוונת לצורך בפעולות ארגוניות פרו אקטיביות כדי לבטא את המודעות הגוברת לחשיבות הנושא.

תרומה לקהילה: השנה החברות הישראליות השוו לבנצ'מארק המקובל בעולם

נושא התרומה גם השנה מקבל בולטות. מה היה אחוז התרומה מהרווח לפני מס בשנת 2019?  1%. מדובר בעליה מ– 0.9% מהשנה הקודמת.

השנה החברות הישראליות משוות את אחוז התרומה לבנצ'מארק המקובל בעולם של 1% תרומה מהרווח לפני מס. ככלל ממה שראינו עד עכשיו, התרומות בחברות הגדולות נשארו בסה"כ כמתוכנן ואף חלקן הקצו תקציב תרומות ייעודי לזמן הקורונה, בנוסף לתקציבי התרומות הרגילים. יחד עם זאת התרומה נמדדת כאחוז מהרווח לפני מס כך שירידת רווחים עשויה להשפיע על גובה התרומות.

חשוב להדגיש שמדובר על החברות המדורגות בלבד, שמובילות את התרומה בישראל, זאת ביחס לתרומה של כלל החברות הציבוריות בישראל, שם הנתון הוא 0.3% מהרווח לפני מס.

התנדבות: הקורונה הוציאה לאור את העזרה ההדדית וההתנדבות. מי מוביל?

הדירוג בודק  את ההתנדבות הקבועה והחד פעמית בחברות. מי מוביל?

הבנקים וחברות המזון מובילים בהתנדבות חד פעמית. בבנקים 40% מהעובדים יצאו לכל הפחות פעם בשנה לפעילות התנדבות מסודרת כמו יום מעשים טובים או יום שיא אחר. במזון ומשקאות גם ראינו אחוז מאוד מרשים – 35% מהעובדים יצאו להתנדבות.

ההייטק מוביל בהתנדבות הקבועה 20% מהעובדים בחברות ההייטק מתנדבים באופן קבוע, כלומר לכל הפחות פעם בחודש, מינימום שעתיים. לכל הפחות פעם בחודש.

מהם כללי האצבע המקובלים? באופן כללי אנחנו מדברים על סדר גודל של 25% מהעובדים מתנדבים, כשכל עובד מתנדב כשלוש שעות בממוצע בשנה. זה מעט, אבל משקף את עובדה שרוב ההתנדבות היא חד פעמית (בימי התנדבות מרוכזים). האתגר הגדול הוא למסד התנדבות קבועה ומתמשכת. בהקשר זה כלל האצבע הנוכחי הוא כ 10% מהעובדים, ו 38 שעות התנדבות שנתיות.

איכות סביבה: יותר אנרגיה חלופית ואשראי ירוק

אחת השאלות החשובות בפרק הסביבה היא בדיקת המהותיות שהחברות עושות על ההשפעות הסביבתיות שלהן ובהתאמה לכך, תכנית הטיפול.  נצביע לדוגמא על שני קצוות  מ- התעשייה והפיננסים.

בדירוג 2020 ניתן לראות שהמיקוד העיקרי בתעשייה הוא על התייעלות באנרגיה ואנרגיה חלופית. בהתאמה אפשר לראות ירידה של 4% בטביעת הרגל הפחמנית המצרפית של החברות.

בפיננסים ההשפעה הסביבתית העיקרית היא בהשפעה על הפעילות הכלכלית ובסטנדרטים במתן אשראי והשקעות. ניתן לראות הגדלה של אשראי לפרויקטים סביבתיים – אשראי ירוק. זאת לצד כניסה של בתי ההשקעות והביטוח לתחום ה ESG – כלומר שילוב שיקולים חברתיים סביבתיים ואתיים בשיקולי ההשקעה.

דירוג מעלה

הדירוג מהווה מערכת ניהול לאחריות חברתית בעסקים ובוחן כ- 120 קריטריונים תחת תשעה נושאי גג (איכות סביבה, ממשל תאגידי, היבטים אתיים בתהליכים עסקיים, ניהול ודיווח, יחסי עבודה, אחריות ברכש, גיוון והכלה בתעסוקה, תרומה לקהילה ומעורבות חברתית של עובדים). השאלון, שנקבע על ידי ועדה ציבורית, נשלח לכל אחת מהחברות ומבוסס על דיווח החברה באישור המנכ"ל ובקרב 60% מהחברות גם על ידי בקרה חיצונית.

בדירוג 2020 משתתפות 153 חברות מסקטורים שונים ובהם: תעשייה, מזון, נותני שירותים, היי טק, תעשיות כבדות, בנקאות ופיננסים, תעשיות ביטחוניות, פרמצבטיקה, תשתיות ועוד. מחזורן הכספי של החברות המדורגות עומד על כ- 480 מיליארד שקלים והן מעסיקות יחד למעלה מ – 350,000 עובדים. על בסיס הדירוג נקבע הרכב החברות במדדי מעלה בבורסה לניירות ערך הכולל חברות המהוות כ- 40% מסך השווי המצרפי של החברות הנסחרות בבורסה.