IT News פורטל המחשוב העסקי וההייטק של ישראל
בעשורים האחרונים התגברה תופעת העיור ורוב האוכלוסייה מתגוררת כיום באזורים עירוניים. במשך השנים תופעת העיור נתפסה כחיובית מאחר והיא תרמה לצמיחה הכלכלית, אך יש להתייחס גם לעומסים הרבים שנגרמו על המערכות העירוניות כמו תשתיות התחבורה, מים, אנרגיה, פינוי פסולת, חינוך, שיטור ועוד.
המגמה המואצת של תופעת העיור משפיעה על הסביבה ומחייבת תכנון שונה והיערכות מחדש תוך ראייה הוליסטית וכוללנית של היבטי החיים באזורים עירוניים. המגמה כיום היא לתכנן ערים חכמות המשפרות את מרקם החיים של התושבים ומאפשרות צמיחה כלכלית ואיכות חיים גבוהה יותר.
טכנולוגיות חדשניות ופעילות בישראל בתחום הערים החכמות
בשנים האחרונות כולם מדברים על ערים חכמות, אך יש הגדרות שונות למושג וניתן למצוא כיום מגוון טכנולוגיות ומערכות שליטה ובקרה מתקדמות. יש "הייפ" גדול מאוד סביב הנושא של ערים חכמות בארץ וברחבי העולם, וכיום יש כבר מספר ערים הנחשבות כחכמות בישראל, ביניהן תל אביב.
למעשה, תל אביב נחשבת לעיר החכמה המתקדמת ביותר בישראל, העירייה החלה בתהליך לפני מספר שנים, וכבר היום העירייה מציעה שירותים מתקדמים שונים והיא מקדמת פרויקטים ומיזמים שונים, לדוגמה כרטיס תושב אקטיבי המספק לתושבים מידע מותאם אישית, תחבורה חכמה וחסכונית כמו מיזם "תל אופן", מיזמים בתחום התחבורה השיתופית, הטמעת מערכות ממוחשבות לשליטה על תאורת הרחוב ועוצמתה ועוד.
חשוב לציין כי אין הגדרה אחת מהי עיר חכמה, אך כדי שעיר תוכתר כחכמה יש תקנים מיוחדים ומדדים שונים הקשורים בעיקר לאיכות החיים בעיר ולשירותים שהרשות המקומית מעניקה לתושביה. בעיר חכמה יש השקעה נרחבת בתשתיות, תוך תכנון מקצועי וקפדני יותר כדי להתאים את התשתיות לצורכי התושבים, ומתוך ראייה לשנים הבאות. מעבר לתשתיות המודרניות משקיעים בשירותים דיגיטליים לתושבים, מיישמים טכנולוגיות חדשניות כדי לשדרג את המרחב הציבורי ומטמיעים מערכות מתקדמות ואיכותיות בתחומים הנוגעים לחיי ולרווחת התושבים כמו פינוי אשפה, רמזורים חכמים המזהים אוטומטית עומסי תנועה, עמדות טעינה ציבוריות, מתקני מים במרחב הציבורי, מערכות פיקוח ובקרה עם מצלמות חכמות לשיפור תחושת הביטחון ועוד.
יישומי עיר חכמה בארץ בהשוואה לנעשה בעולם
בישראל יש סטארט-אפים רבים העוסקים בפיתוח תוכנות, אפליקציות ומערכות לערים חכמות, אך למרות שמדינת ישראל נחשבת לפורצת דרך בתכנון ערים חכמות, המדינה מתקדמת לאט מאוד ביישום המערכות והטכנולוגיות.
אין עדיין מדיניות מוסדרת של הממשלה לגבי ערים חכמות, מי שתורם ומשקיע בקידום הנושא בארץ הוא בעיקר מרכז השלטון המקומי וראשי הרשויות שרוצים להפוך את העיר שלהם לטובה ולחכמה יותר. המדינה כמעט ולא מקצה משאבים בנושא, לכן ישראל לא קוצרת שבחים מארגונים בינלאומיים, כולל ה-OECD, כאשר משווים את המצב הקיים בישראל לעומת מדינות אחרות.
יש דוגמאות מרשימות לערים חכמות מרחבי העולם, לדוגמה טורונטו המציעה פרויקט חדשני של שכונות חכמות יחד עם חברת גוגל, דבלין שנחשבת לאחת הערים החכמות ביותר בעולם ובה מקדמים במהירות מיזמים מורכבים כמו כלכלה חכמה עם שיתופי פעולה נרחבים בין הרשויות, העסקים והתושבים, ניידות חכמה, סביבה חכמה ועוד.
גם ברצלונה משקיעה משאבים עצומים בהפיכת העיר לחכמה, וכיום יש בה מיזמים כמו תאורת רחוב חכמה וחנייה חכמה, ובערים שונות בארצות הברית יש מערכות חכמות לשיפור חיי התושבים ולצמיחה כלכלית.
מה החזון העתידי בתחום הערים החכמות?
בעתיד הקרוב אנו צפויים לראות כיצד הערים בישראל הופכות לחכמות, ראשי העיריות הבינו כי עליהם לעמוד בחזית הטכנולוגיה ולהטמיע מערכות שליטה ובקרה לצורך שיפור השירותים לתושבים וכדי לייעל את העבודה ולחסוך עלויות, במיוחד כאשר תופעת העיור צפויה להימשך והעומס על התשתיות והמערכות בעיר צפוי לגדול באופן משמעותי.
