"זהו שינוי תפיסתי בכל הנוגע ל- Attack Surface, כשהפלטפורמה עצמה הופכת לחלק משרשרת התקיפה, לא תלוי תצורת השימוש בה"
חברת קספרסקי Kaspersky)) זיהתה ניסיונות להדביק מחשבים בסוס טרויאני מסוג WebRAT (הידוע גם בשם Salat Stealer), בעת ביקור בערוצי טלגרם מסוימים. מומחים העריכו כי התוקפים ניצלו, ככל הנראה, פגיעות בווידג'טי ה-HTML החדשים של אפליקציית המסרים.
לדברי החברה, הפעילות הזדונית הובילה להרצה חשאית של סקריפט PowerShell, אשר הוריד והפעיל סוס טרויאני שנכתב בשפת Rust. הניסיונות הראשונים לתקוף משתמשים בדרך זו תועדו בליל ה-13 בנובמבר ומעבדת קספרסקי לא חשפה פרטים על ההדבקה.
WebRAT מוכר למומחים לפחות מאז סתיו 2025, אז הופץ הסוס הטרויאני באמצעות מאגרי GitHub מזויפים, שהוצגו ככלים לניצול פגיעויות חדשות. התוכנה מאפשרת לתוקפים לשלוט מרחוק במכשירים נגועים ולגנוב נתונים מארנקי מטבעות קריפטוגרפיים ומחשבונות טלגרם. יכולות נוספות כוללות הקלטת מסך, תיעוד הקשות מקלדת וגישה למצלמת הרשת ולמיקרופון.
פגיעויות בתכונה החדשה של טלגרם
ב-9 בנובמבר שחררה טלגרם את גרסה 10.4 של ה-Bot API, שאפשרה לבוטים לשלוח ווידג'טי HTML אינטראקטיביים. ווידג'טים אלו כללו רכיבי ממשק וסקריפטים מסוג JavaScript, אשר הורצו ישירות בתוך ההודעה. קוד הווידג'ט עובד על ידי מנוע ה-QuickJS. על פי התיעוד של טלגרם, הווידג'טים פעלו בסביבה מבודדת, ללא גישה ישירה לאינטרנט.
ב-11 בנובמבר, צוות המחקר V12 הדגים אפשרות להרצת קוד מרחוק (Remote Code Execution) במערכת ההפעלה אנדרואיד, באמצעות ווידג'ט שעוצב במיוחד למטרה זו. בסרטון שפורסם, משתמש פותח שיחה עם בוט ולוחץ על "התחלה" (Start). עם קבלת ההודעה האינטראקטיבית, אפליקציית "מחשבון" נפתחת באופן אוטומטי בטלפון החכם.
מטעם טלגרם נמסר כי התקלה בגרסת האנדרואיד תוקנה ב-10 בנובמבר והעדכון הופץ לכלל המשתמשים ביום למחרת. על פי יומן השינויים של QuickJS, המפתחים תיקנו שגיאה בטיפול במבנה `await using`, עליה דווח בהקשר לגרסה 13.2.1 של Telegram עבור Android. הפגיעות השפיעה על המנוע בכל הפלטפורמות שבהן הוא היה בשימוש.
בליל ה-13 בחודש, הדגימה V12 מתקפה דומה על Telegram Desktop גרסה 7.4.3 עבור Windows. גרסה זו שוחררה ב-12 בנובמבר, לאחר מספר תיקונים (patches) ב-QuickJS. עם זאת, V12 לא פרסמה פרטים טכניים על ההדגמות, אלא סיפקה רק גיבוב (hash) מסוג SHA-256. לא ידוע באילו פגמים ספציפיים השתמשו החוקרים, והאם הם קשורים למתקפות ה-WebRAT לכאורה.

טלגרם מכחישה דיווחים על פריצה באמצעות הודעה בודדת
ב-13 בנובמבר הצהיר מייסד טלגרם, פאבל דורוב, כי הדיווחים על הרצת קוד מרחוק באמצעות יישומונים (ווידג'טים) אינם מדויקים. לדבריו, לא ניתן לתקוף משתמש אך ורק באמצעות קבלת הודעה והוא ציין כי התרחיש שהוצג על ידי החוקרים דרש הפעלה ידנית של שירות צד שלישי. עוד אמר דורוב כי היכולת הזו נחסמה לחלוטין בצד השרת. הוא הזמין את החולקים עליו לנסות לפרוץ לחשבונו.
באותו יום, טלגרם ביטלה את התמיכה בצד השרת בווידג'טים מסוג HTML, כפי שדווח בערוץ Gramnews. בוטים אינם יכולים עוד לשלוח ווידג'טים חדשים, אך אלו שהתקבלו בעבר ממשיכים לפעול בצ'אטים. החברה לא פרסמה הודעה נפרדת בנוגע לביטול תכונה זו.
על פי התיעוד של טלגרם, בגרסה הפעילה, ווידג'טים היו זמינים אך ורק בצ'אטים פרטיים מול בוטים ולא ניתן היה לפרסם אותם בערוצים. עדיין לא ברור כיצד ייתכן שניצול הפגיעות, כפי שנטען, התרחש בעת ביקור בערוצים. קספרסקי המליצה למשתמשים להימנע מהפעלת יישומוני HTML (HTML widgets) עד לשחרור תיקון לבעיה.
קודם לכן, בחודש אפריל, זיהתה מעבדת קספרסקי קמפיין ברוסיה שהפיץ את הסוס הטרויאני CrystalX באמצעות מודעות בטלגרם וביוטיוב. הנוזקה גנבה נתוני חשבונות והחליפה כתובות של ארנקי מטבעות קריפטוגרפיים.
אסף חזן, CTO קספרסקי ישראל מתייחס לדברים ואומר: "אנחנו רגילים לראות את Telegram משתלבת בתשתיות תקיפה – כערוץ Command & Control (C2), כאמצעי להעברת מידע ולניהול תקשורת בין התוקף לתשתית שלו וכפלטפורמה להפצת קמפיינים זדוניים ותשתית ״dark web״ פעילה.
אבל הדיווח הנוכחי מעלה נקודה מעניינת יותר: הפעם, על פי ממצאי החברה, הפלטפורמה עצמה הופכת לחלק משרשרת התקיפה, לא תלוי תצורת השימוש בה.
זהו שינוי תפיסתי בכל הנוגע ל-Attack Surface. ככל שאפליקציות תקשורת מתפתחות מפלטפורמות להעברת הודעות לסביבות שמאפשרות הרצת JavaScript, רכיבי HTML אינטראקטיביים ושילוב שירותי צד שלישי, הן מייצרות משטח תקיפה חדש, שלעתים אינו מקבל את תשומת הלב הראויה בתהליכי אבטחת המידע.
יש כאן כמה היבטים טכנולוגיים משמעותיים:
Expansion of Attack Surface – הרחבת משטח התקיפה כתוצאה מהוספת יכולות אינטראקטיביות והרצת קוד בתוך אפליקציות לגיטימיות.
Client-Side Security – הצורך לבחון מחדש את מנגנוני הבידוד (Sandboxing), ההרשאות וההגנות בסביבת הלקוח.
Multi-Stage Infection – שילוב בין מנגנוני הרצה כמו PowerShell לבין נוזקה הכתובה ב-Rust, כחלק משרשרת הדבקה רב-שלבית.
Weaponization of Legitimate Platforms – ניצול יכולות לגיטימיות של פלטפורמות מוכרות ליצירת וקטורי תקיפה חדשים.
חשוב לסייג: בשלב זה, ובהתבסס על המידע שפורסם, Telegram הציגה עמדה שונה ביחס לתנאים הנדרשים להפעלת מנגנון התקיפה (אם כי הם ביטלו את מנגנון שליחת ה- html בעקבות הפרסום), כך שהכל עדיין בחקירה מתמשכת.
עם זאת, עצם הממצאים שעליהם מדווחת Kaspersky צריכים להדליק נורה אדומה.
המסר הרחב הוא שמערכי הגנה ארגוניים צריכים להפסיק להסתכל רק על מערכות ההפעלה, הדפדפנים והיישומים המסורתיים כמשטחי תקיפה. כל פלטפורמה שמוסיפה יכולות הרצת קוד, אינטגרציות ושירותים חיצוניים עשויה להפוך לחלק משמעותי משרשרת התקיפה, גם אם זן פלטפורמת שליחת מסרים פופולרית.
מבחינת SOC ו-CISO, זו בדיוק הסיבה ש-Attack Surface Management חייב להיות תהליך דינמי שמתפתח יחד עם הטכנולוגיה, ולא רשימת נכסים סטטית.
IT News פורטל המחשוב העסקי וההייטק של ישראל