החוקרים מבר-אילן שמנסים לשנות את החקלאות המודרנית

כשאנחנו מציירים לעצמנו תמונה של חקלאי, עולה בדמיוננו אדם היודע מה מצבה של כל חלקה וחלקה, שיודע להרגיש את האדמה במגע ידיו, ושמכיר בדיוק את תנאי האקלים בכל עונה ועונה. התמונה הזו אולי יפה, אבל רמת הדיוק הנדרשת בחקלאות בת זמננו עולה על כל מה שנסיון מקצועי יכול להציע. כך מאמץ עולם החקלאות הנוכחי טכנולוגיות חדשות לניתוח מידע באמצעות כלים של בינה מלאכותית ובעזרת שימוש במקורות מידע מגוונים. חברת DriftSense המציעה מערכת המלצות ייחודית לסיוע בתכנון וביצוע הדברה חקלאית היא חלק מהמגמה הזו .

את החברה הקימו ד"ר אלעד סגל וד"ר רן שאולי מאוניברסיטת בר-אילן. סגל עסק במחקר יישומי של חיישנים שעוקבים אחרי חומרי הדברה, ושאולי עסק בייעוץ בענייני תקינה סביבתית, והיה יועץ לראש השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות. לשניים חבר ד"ר פבל קונין מאוניברסיטת תל אביב המתמחה במדעי האטומספירה ובמידול מזג אוויר.

אז מה בעצם DriftSense יודעת לעשות עבור החקלאים?

סגל: "DriftSense מסייעת לחקלאים לחסוך זמן וכסף באמצעות תכנון מדויק יותר של זמני הריסוס. בזכות ההמלצות של החברה, החקלאים יודעים מתי והיכן כדאי לרסס ולהצליח לשמור על היבולים שלהם, תוך עמידה בדרישות רגולטריות מחמירות בעניין אופן השימוש בחומרים להגנת הצומח ובחומרים אחרים המרוססים תדיר בחקלאות".

איך משבר האקלים מזרז אימוץ של פתרונות כאלו?

סגל: "התנאים האקלימיים המשתנים אינם מאפשרים עוד גידול כרמים בחלק מהאזורים שבהם גודלו במשך שנים ואזורי הכרמים נודדים למקומות אחרים. כך למשל כורמים מעמק נאפה או מסונומה שבקליפורניה נאלצים להעתיק את הכרמים שלהם לאחר יותר ממאה שנים שבהם גידולו אותם באותו אזור. אנחנו מכוונים לא רק למגדלים הללו שיצטרכו להבין את האילוצים באזורים החדשים במהירות, ויזדקקו להמלצות מדויקות לגבי אופן הריסוס המתאים לאזורים הללו. ישנם גם חקלאים שנשארים באותם השדות בהם עבדו במשך שנים, אך מוצאים את עצמם מתמודדים עם עליה בעמידות של מזיקים ועשבים רעים הנגרמת בגלל התקצרות החורפים, ועם פגיעות רחף משדות שכנים. בשוק האמריקאי בלבד ההפסד שנגרם לחקלאים בגלל שימוש לא מדויק בחומרי הדברה, עומד על כ-12 מיליארד דולרים בשנה".

איך אתם מתקדמים מבחינת הגיוס?

סגל: "עד היום גייסה החברה סכום פרה-סיד ראשוני מתוכנית היזמות Unbox Ventures של אוניברסיטת בר אילן, ועתה אנו נמצאים בשלבים האחרונים של סבב גיוס הסיד להמשך הפעילות. הצלחנו כבר לעשות פיילוט ראשוני מוצלח בעזרת מענק של רשות החדשנות, בחוות הנסיונות בעמק בית שאן, ובשנתיים האחרונות יצרנו שיתופי פעולה עם מגדלים גדולים בשוק האמריקאי. כמו כן, מתחילת 2022 נכנסנו לשיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת האגרוכימיה הגלובאלית ,ADAMA באזורי גידול יין מרכזיים במערב אירופה".

מה האתגר הרגולטורי שניצב בפני החקלאים?

שאולי: "בארה"ב הדרישות הרגולטוריות מוצבות על ידי גורמים שונים ברמה הפדרלית, המדינתית והאזורית. החקלאים צריכים ידע לא מועט כדי לוודא שהם עומדים בכל הדרישות בכל אירוע ריסוס ובכל זמן, זאת על מנת להימנע מקנסות, מהליכים משפטיים או מתביעות. האתגרים לחקלאים קשורים גם לסוגי היבולים שחלקם רגישים מאוד לחומרי הדברה מסויימים, וכן לחשיפה לחומרים של הסביבה הטבעית והאנושית. המערכת של DriftSense יודעת להפוך את כל דרישות הרגולציה להמלצות ברורות בנוגע לריסוס הכוללות התחשבות בתכונות הכימיות של כל חומר".

תוכלו לספר קצת על מאחורי הקלעים של הטכנולוגיה שבה השתמשתם?

קונין: "כדי לפתח את מערכת ההמלצות בחרנו בפתרון הענן של AWS, בשל הגמישות המלאה שהוא מאפשר במשאבי המחשוב תוך שמירה על עלויות נמוכות. במהלך הפיתוח של המודלים אנו משתמשים בעיקר במשאבי מחשוב גדולים של EC2 על מנת לקצר את זמן הבנייה של המודל".