מאת: איתן צויג
באחרונה שר האוצר וראש הממשלה הכריזו על השקת תכנית חדשה, "מענק לכל אזרח" בה כל אזרח ישראלי צפוי לקבל מענק בעקבות ההאטה בשווקים והמשבר העולמי. כפי שקורה בכל תכנית ממשלתית, גם תוכנית זו גררה מחלוקות רבות בקרב הציבור, פקידי האוצר ומקבלי ההחלטות. הסיבות רבות ומגוונות, כאשר סיבה אחת היא העובדה כי מאות אלפי זכאים ייאלצו להמתין מספר שבועות כדי לקבל את הכסף בטוענה כי קיים קושי של הביטוח הלאומי לאתר את חשבונות הבנק שלהם ונעשים מאמצים לאתר את בעלי החשבונות שאינם מוכרים לביטוח הלאומי, שם עורכים בימים האחרונים הצלבות נתונים ומאמתים פרטי חשבונות.
סיבה נוספת שעוררה זעם ציבורי גדול היא העובדה כי הממשלה לא ביצעה אבחנה בין אזרחים הזקוקים באמת למענק כתוצאה מהקשיים הנערמים עליהם לבין אלה המשתכרים שכר גבוה. חוסר הסדר בחלוקת המענקים בתקופת אי וודאות עולמית, והשינויים הרבים שנעשו מאז הושקה ועד היום, מכניסים את הכלכלה הישראלית לסחרור מסוכן ואת הציבור לתחושת הליכה אל הלא נודע.
כמדינה הנחשבת למעצמה טכנולוגית תמוה כיצד עד כה היא פועלת בגישה מיושנת שהייתה מתאימה למאה הקודמת. הטענה שיקח הרבה זמן להחליט מי יקבל וכמה על בסיס תבחינים קיימים אינה מחזיקה מים. כדי לצאת מהפלונטר הכלכלי וליישם בפועל את הטכנולוגיות שקיימות בישראל ובכל העולם, על המדינה להקים כעת סימולטור חדש, מהיר ואפקטיבי, באמצעותו מקבלי ההחלטות יוכלו לקבל את ההחלטה האולטימטיבית מי יקבל מענק ובאיזה סכום. הסימולטור יהיה על בסיס אינפורמציה אודות השכר של כל אזרחי ישראל ועל בסיס אלגוריתמים חכמים – כך תוכל המדינה לחלק את המענק הרלוונטי ביותר פר אזרח בהתאם לנתונים.
בהתחשב בעובדה שכמעט לכל סקטור פיננסי כמו מגזרי הבנקאות והביטוח יש כיום סימולטורים המתאימים במיוחד למצבים מסוג זה באמצעותם הם יכולים לחשב נתונים ולתרחש תרחישים רבים, תמוה כיצד המדינה עדיין לא פיתחה פיתרון זה, בעיקר כי מדובר בסימולטור המוזן ע"י נתונים, שגם כך קיימים במשרדי הממשלה.
משרד הקליטה, רשות המסים, ביטוח לאומי, משרד הכלכלה ומשרדי ממשלה נוספים, יוכלו לטעון לסימולטור את כל הנתונים הקיימים אצלם אודות כל אזרח ואזרח, כולל סטטוס משפחתי, גיל, רמת שכר, קצבאות שונות שהאזרח מקבל ועוד, המערכת תבצע שכלול של כל הפרמטרים ותציג את היקף המענק שכל אזרח זכאי לו על בסיס נתונים אלה ועל בסיס האילוצים התקציביים והנחות העבודה הנדרשות. יתרה מכך, מעבר למענקים שיחולקו לאזרחים, הסימולטור אף יציג לממשלה את העלות הכוללת של ההוצאות התקציביות לפי כל סקטור ופילוח אוכלוסיה נדרש.
היתרונות ברורים החל מחלוקת המענקים באופן "הוגן" יותר, כך שיגיעו למי שבאמת צריך – תוך חסכון של סכומי עתק מכספי ציבור במקרה של חלוקה שרירותית לכולם, דרך העובדה ששימוש בסימולטור יגדיל את אמון הציבור שהממשלה פועלת באופן אחראי ולא מחלקת באופן כספי ציבור באופן שרירותי. לאמון הציבור יש חשיבות גדולה במאבק בקורונה, ונמצא שיש קשר ישיר בין אמון הציבור לציות להנחיות הממשלה. ובנוסף, ע"י שימוש בסימולטור החלוקה תהיה למי שבאמת צריך – כך יתאפשר לתת תקציב גדול יותר ומשמעותי למי שצריך, ותהיה עזרה אמיתית במקום "פלסטר" של סכום שאינו גדול במיוחד.
בבנקים מיישמים סימולטורים כדי להתכונן לתרחיש קיצון בו הקצאת (כרית) ההון הנוכחית לא תספיק לכסות את ההפסדים כתוצאה מכשלי אשראי של כמות גדולה של לווים. בחברות הביטוח מיישמים סימולטור לתכנן את כרית ההון הדרושה לחברה במקרה של תרחישי קיצון בהם שורה של אסונות יגרור תביעות רבות מול הפוליסות הקיימות. בחברות גדולות במשק משתמשים בסימולטורים של שכר כדי להתכונן טוב יותר למו"מ מול הועד.
לשמחתנו בישראל קיימות טכנולוגיות מדהימות שיכולות להקים סימולטור כזה. הנתונים קיימים, המוחות קיימים, הטכנולוגיות קיימות והצורך קיים. כעת נותר לממשלה לקבל החלטה בנושא, החלטה, שתמזער את הסיכונים התקציביים ותוביל לחלוקה הוגנת יותר בין האזרחים.
איתן צויג הוא מומחה לניהול סיכונים בחברת מיה אנליטיקס, נציגת SAS בישראל.