יפעלו להטמעת רשימת הסנקציות הרשמית של מדינת ישראל, בתחום מימון טרור, במערכת הפיננסית הבינלאומית
המלחמה בחמאס עולה מדרגה ומשלבת גם מלחמה במימון ארגוני טרור ביניהם החמאס, החיזבאללה, הגיהאד האסלמי וכוח קודס האירני. מטרת הלוחמה הכלכלית בטרור, בעידן המודרני, היא ליצור פגיעה ב'צינור החמצן' של ארגוני הטרור. לוחמה כלכלית מוצלחת תפגע ביכולתו של ארגון הטרור לגייס פעילים, לרכוש אמצעים ולהוציא לפועל פיגועים.
עד עתה עסקו במלאכה, בגלוי ובצורה סמויה, המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור (המט"ל) וגופי הבטחון וכעת נוסף מגזר הפינטק הישראלי שיפעל להטמעת רשימת הארגונים, היישויות וחשבונות הבנקים מול מערכות הפינטק העולמיות להטמעת משטר הסנקציות הישראלי במימון טרור, חסימתם וגדיעת הזרמת המימון באופן פעיל.
מארק גזית, ממייסדי ThetaRay, שעומדת בחזית המלחמה במימון טרור ופשעים פיננסים, ריכז את מיטב החברות הישראליות והטכנולוגיה הישראלית המובילה הפועלים מול המגזר הפיננסי האזרחי בכל העולם על מנת למנף את הפעילות של המט"ל מול מוסדות פינטק ברחבי העולם.
ברשימת החברות והאנשים שכבר נרתמו ליוזמה ניתן למנות את מארק גזית מייסד ומנכ"ל ThetaRay היוצא, יוני אסיא eToro, דנה לוכט יוצאת American express, רונן ניר, יוצא ויולה וכיום PSG, יובל טל, אמיר אורעד ועוד..
גזית מסביר כי: "בניסיון שצברתי כמנכ"ל ThetaRay, נוכחתי שהדרך היעילה ביותר לטיפול במימון הטרור היא באמצעות שיתוף פעולה גלובאלי. מניעת הטרור, שהפך לנושא אקוטי אצל המוסדות הפיננסים והבנקים יתאפשר על ידי הנכונות של מדינת ישראל לספק, בצורה שקופה, את רשימת הישויות וחשבונות הבנקים שחשודים במימון טרור. הייחודיות של שיטת העבודה (אכיפה יזומה) בה נוקט המט"ל, בה הוא פונה לבנקים וגופי פינטק שעוסקים בהעברת כספים בינלאומית, באופן פרטני, תמונף על ידי פעילות המגזר הפיננסי. לא פחות חשוב, במלחמה במימון הטרור יוכלו המוסדות הפיננסים לאכוף את הסנקציות רק על פעילות ארגוני הטרור ולא לפגוע בכלכלה הגלובאלית שתוכל להמשיך ולגדול".
כיום, לצד רשימות הסנקציות של האיחוד האירופי והאו"ם יש שתי מדינות שעוסקות, באופן נמרץ, בהטלת סנקציות: ארה"ב וישראל, הפועלות בשתי גישות שונות. האמריקאים מטילים סנקציות ומכוח עמדתם והחוזק שלהם הרבה מאוד מדינות אוכפות את הסנקציות כדי שיוכלו לעבוד איתם. ישראל, לעומת זאת, לצד הטלת הסנקציות פועלת באופן פרואקטיבי מול המוסדות הפיננסים הבינלאומיים וכל צו של שר הבטחון הישראלי מפורסם באתר המט"ל ובאתרים נוספים ומועבר לבנקים הרלוונטים.
המט"ל שפעל כנגד מערך ההשקעות של החמאס וקידם עוד ב-2022 את הטלת הסנקציות על חברות ואישים הגביר את פעילותו מאז תחילת הלחימה. ( בשנת 2023 הוצאו 363 צווים לעומת 2022 שבה יצאו 201 צווים.) בנוסף, לאחר פרוץ המלחמה נתפסו מיליוני דולרים של חלפנים בשירות החמאס ונחסמו צירי קיזוז משמעותיים.
רשימת הסנקציות וצווי התפיסה של שר הבטחון כוללים מאות רבות של ישויות, שבכללם אישים, ארגונים, חשבונות בנק, חשבונות קריפטו, מזומנים, זהב, כלי תחבורה ואף חומרי גלם המשמשים להתעצמות גורמי הטרור. המט"ל תפס, עצר והקפיא כספים ונכסים בהיקף של כ־3.76 מיליארד שקל מאז הוקם בשנת 2018 (ראו טבלה מצורפת). סכומים, חשוב לציין, שאינם קשורים למזוודות הכספים שנכנסו מקטאר במהלך השנים על פי החלטות הדרג המדיני.
סך הכל | הקפאות | סחורות (שווי) | כספים | הכרזות/צווים | שנה |
642.91 | 600 | 2.01 | 40.9 | 363 | **2023 |
633.3 | 620.5 | 9.1 | 3.7 | 210 | 2022 |
618.9 | 610.5 | 4.3 | 4.1 | 152 | 2021 |
598.547 | 597.7 | 0.638 | 0.209 | 83 | 2020 |
610.38 | 609 | 0.545 | 0.835 | 172 | 2019 |
651.6 | 651.6 | 0 | 0 | 0 | 2018 |
3,755.637 | 3,689.3 | 16.593 | 49.744 | 980 | סך הכל |
במיליוני שקלים*
אודות המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור(המט"ל)
המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור (המט"ל) ,במשרד הבטחון, הינו הגורם המתכלל את פעילות המאבק בכספי טרור ברמה הלאומית. בתוך המט"ל פועלים נציגים של גופי הבטחון והרשויות השונות בישראל הרלוונטים לתחום הלוחמה בכספי מימון טרור.
אחריות המט"ל, גוף המטה של שר הבטחון, לקדם וליישם משטר סנקציות ישראלי כנגד ארגוני הטרור ובכללם, חמאס, ג'יהאד אסלאמי פלסטיני, חזבאללה וכוח קודס האיראני.
ייחודיות פעילות המט"ל הינה שמעבר לעצם ביצוע ההכרזות של שר הבטחון, פועל המט"ל על בסיסם ליישום ואכיפת ההכרזות מול רשויות, גופי ממשל וגופים פיננסים בסקטור הפרטי הבינ"ל. בנוסף, מבצע המט"ל מעקב שוטף, בסיוע כלל גופי הבטחון והרשויות הרלוונטיות, לאכיפת הסנקציות והוא פועל באופן אקטיבי לסיכול ותפיסת כספים.
גופים מדינתיים וגופים פרטיים בינ"ל פונים למט"ל ולאתר המט"ל לטובת בחינת פעילות פיננסית המבוצעת בשטחם וקשריהם לטרור.