אימוץ ה- IoT שובר שיאים בתקופת הקורונה – איך עושים את זה נכון?

ריאיון עם אלכס סניטקובסקי, מנכ"ל Comm-IT תוכנה

מגיפת הקורונה גורמת להאצה באימוץ טכנולוגיות IoT, כך על פי דוח גלובלי שפורסם בימים אחרונים על ידי Vodafone. בדוח, שסקר 1,600 עסקים מ- 13 מדינות, נמצא כי 81% מהעסקים העלו את אינטגרצית התקני ה- IoT לעדיפות גבוהה יותר מבעבר, כאשר 77% מציינים כי המגפה גרמה להם 'לחשוב מחדש על הגישה שלהם' ולהשתמש בטכנולוגית IoT כדי לספק יציבות גבוהה יותר והתאמה של תהליכי התפעול, דבר שגרם להאצה בקצב פרויקטי ה- IoT.

ההתבססות הגוברת על עבודה מרחוק, הצורך באופטימיזציה של תהליכי ייצור ושילוח, וכמובן הדרישה למעקב צמוד אחר מטופלים, ללא ספק הפכו את טכנולוגית ה- IoT לגיבורת המגיפה. היכולת לגשת למידע מרחוק, לבצע החלטות מושכלות על סמך מדדים בשטח ולהגיב בזמן אמת הפכה חשובה במיוחד בזמני סגר, אך זוהי רמת עבודה ושירות שתישאר גם הרבה אחרי שהמגיפה תהיה מאחורינו.

חברת Comm-IT מבצעת פרויקטי IoT  קרוב לעשור. כשבאמתחתה ארסנל של ידע וניסיון במגוון פרויקטים בתחום, נבחרה החברה השנה על ידי STKI בקטגוריות המובילות ( Tier 1) בתחומי IoT Implementation.

יצאנו לשוחח עם אלכס סניטקובסקי, מנכ"ל Comm-IT תוכנה, על מנת להבין מה כרוך בפרויקט פיתוח בתחום ה- IoT וכיצד ניתן לצלוח את האתגרים המרובים שהם מציבים.

איזה ארגונים נכנסים היום לפרויקטי IoT?

סניטקובסקי: "ארגונים מכל סדרי הגודל, החל מארגוני אנטרפרייז ועד חברות סטארט-אפ. סטארט-אפים נכנסים לפרויקטים הללו על מנת לספק ערך מוסף למוצרים שהם מפתחים, בין אם מדובר בהתקנים רפואיים לבישים שונים, שעוזרים במעקב, במתן טיפול מותאם אישית ובהסתגלות לאורח חיים בריא, מכשור לבית החכם, מכשור רפואי לבתי חולים ולשירותי הבריאות או התקנים ייחודיים לרכב האוטונומי.

"חברות תעשייתיות מבצעות פרויקטי IoT עם המעבר לדיגיטליזציה ולמודלים של תעשייה 4.0. בפרויקטים הללו נעשה שילוב בין סנסורים, שאוספים מידע מקו הייצור ומשרשרת האספקה לבין תוכנה חכמה ויכולות מתקדמות בענן כדי לאפשר מעקב מדויק אחר מדדים ועמידה ביעדים. במיוחד בתקופה זאת, כאשר עולות הרכישות של צרכנים און-ליין, חשוב לראות היכן נוצרים צווארי בקבוק פוטנציאליים, בין אם במהלך ההובלה או במפעל הייצור. פרויקטי IoT בתעשייה מאפשרים תהליכי קבלת החלטות נבונים, אופטימיזציה וייעול של תהליכים וצמצום עלויות וכמובן, שירות טוב יותר ללקוח הקצה".

מהם האתגרים הקיימים בפרויקטי פיתוח בתחום ה- IoT?

סניטקובסקי: "האתגר העיקרי הוא אתגר הידע. פרויקטים בתחום דורשים ידע מולטידיציפלינרי. עבור ההתקן עצמו יש צורך לגייס אנשי חומרה, מכניקה, Real Time embedded וכדומה. בהיבט הענן, אמנם כל העננים המודרניים כמו AWS ו- Azure  מציעים שלל שירותים ייחודיים לתחום ה- IoT, אך יש צורך בגורם מקצועי בעל ניסיון שיכול לתכנן, לסנן ולבחור את היכולות המתאימות ביותר לפתרון שנמצא בפיתוח.

בנוסף, לפרויקט מסוג זה דרושים מומחי ענן ואנשי FinOps שיודעים לבנות את כל המערכת בענן בצורה יעילה ואופטימלית מבחינה כלכלית. מעבר לכך, כמובן, יש לגייס אנשי תוכנה, שמבינים בבנית פורטלים ואפליקציות, תקשורת אלחוטית מול ההתקן ועוד לצד אנשי ביג דטה, מומחי בינה מלאכותית, למידת מכונה ועוד. על מנת להצליח לנהל ולתכללפרויקט בסדר גודל כזה בצורה יעילה מקצה לקצה, צריך אנשים בעלי ידע רב ניסיון".

כיצד חברות סטארט-אפ מתמודדות עם האתגרים הללו?

סניטקובסקי: "סטארט-אפים מסוימים מנסים להתמודד עם המורכבות שציינתי על ידי עבודה עם מספר ספקים שונים, וזאת על מנת לעמוד בדרישה למגוון הדיציפלינות בפרויקט. יחד עם זאת, בין הספקים הללו יש לייצר אינטגרציה ומתודולוגית עבודה משותפת, וזה מאד לא פשוט  וכפועל יוצא, גם מאד יקר. "אצלנו ב- Comm-IT פיתחנו מומחיות בתחום ה- IoT לאורך השנים ואספנו מומחים מנוסים מכלל הדיציפלינות, שמאפשרים לנו להקים פרויקט, לנהל אותו מקצה לקצה ולהגיש ללקוח מוצר מוגמר".

האם פרויקטי IoT הם פרויקטים יותר יקרים מפרויקטי תוכנה "רגילים"?

סניטקובסקי: "לפריקט IoT יש שני סוגי עלויות – עלות הפיתוח ועלויות הענן והשימוש השוטף בו. העלויות הללו תלויות במספר רב של פרמטרים כמו מספר ההתקנים וצרכי התקשורת. אך צמצום במספר הספקים מאפשר לנו לחסוך ללקוח קרוב ל- 50% מעלויות הפרויקט ולקצר את ה- time to market של המוצר. אנשי ה- FinOps שלנו משלימים את התמונה עם חסכון נוסף בעלויות הענן".

הזכרת את נושא עלויות הענן – אלו עלויות שנמשכות אחרי שהפרויקט מסתיים.

סניטקובסקי: "נכון. חברות לעיתים לא לוקחות זאת בחשבון. ההתקן עצמו יכול לעלות מספר דולרים בודדים, אך יש להעמיס על כל התקן והתקן את עלויות הענן בעת התמחור של המוצר הסופי. אם עלויות הענן גבוהות, הן עלולות להגדיל משמעותית את מחיר המוצר ולהפוך אותו ללא תחרותי בשוק. לכן, אחד האתגרים בפרויקט IoT הוא לבנות פתרון ענני שאינו מעלה את מחיר המוצר באופן משמעותי. האופטימיזציה של העלויות בענן היא מאד חשובה להצלחת המוצר".

איך מתבצעת האופטימיזציה של עלויות הענן?

סניטקובסקי: "המוצר חייב להבנות מראש בצורה חכמה בענן. אנחנו בוחנים את הדרישות ומבצעים סקירה מלאה של נתונים ופרמטרים, על מנת  להעריך נכון מה הלקוח באמת צריך, מה הקצבים ומה נפחי המידע, מהן השעות שיש בהן יותר פעילות או פחות, ולפיכך מבצעים אופטימיזציה של השימוש בענן. חשוב לציין שתהליך האופטימיזציה אינו מתבצע רק בשלב הראשון – לא מספיק לבחון רק את הדרישות הנוכחיות, יש להמשיך לעקוב לאורך זמן, לדייק ולשפר לאורך זמן כדי לחסוך כסף".

איך מתמודדים עם בעיות אבטחת מידע ופרטיות?

סניטקובסקי: "אבטחת מידע היא אחת הבעיות הקשות ביותר כיום בתחום ה- IoT, במיוחד בימים אלו של מגפת הקורונה, בהם חלה עליה אדירה במספר התקפות הסייבר. נראה שלמרות המודעות הגבוהה לפגיעות של התקני ה- IoT והקושי לייצר להם סביבה מאובטחת כתוצאה מהמאפיינים ומיקומי השימוש בהם (לדוגמה לא ניתן להתקין את רכיבי הגנה נלווים בכל עמוד תאורה ברחוב), התקני IoT רבים עדיין מיוצרים ללא רכיבי האבטחה המתאימים כבר בשלב הפיתוח.

"פושעי סייבר משתמשים בהתקני IoT כדי לחדור לרשת הארגונית ולגנוב מידע פרטי או רגיש, ולכן אבטחת ההתקן עצמו חשובה מאד. המעגל הראשון של האבטחה הוא בשכבת הקוד, יש לעמוד בסטנדרטים ובתקנים הרצויים על מנת לכתוב קוד מאובטח. מעבר לכך יש גם כלי אבטחת מידע בענן שמנטרים את התעבורה, מגלים אנומליות ומספקים התראות".

"ולמרות כל הכלים ואמצעי ההגנה הזמינים בתשלום, הדבר החשוב ביותר הוא תכנון וארכיטקטורת מערכת נכונה. חשוב מאוד מהשלב הראשון לתכנן את המערכת, התשתית, התקשורת, ניהול ההרשאות ועוד רכיבים רבים אחרים בצורה כזאת שלא יפגעו אפילו אם מכשיר קצה נפרץ, והמערכת תוכל להכיל את האירוע ולא תאפשר המשך חדירה וגנבה או פגיעה במידע רגיש".

באיזה תחומים ביצעתם פרויקטים בתחום?

סניטקובסקי: "התחומים שאנחנו פועלים בהם מגוונים, החל מרפואה, דרך תעשייה והייטק וכלה במוצרי צריכה. בין היתר ערכנו פרויקטים בתחום בקרה ואיכות המים ובתחום הרובוטיקה. חברות יצרניות מסורתיות עברו שינוי פאזה בעקבות פרויקטי IoT שביצענו אצלן, והחלו להתנהל כחברות ממוקדות טכנולוגיה.

מה חשוב לדעת כאשר פונים לשירותי פיתוח בתחום זה?

סניטקובסקי: "החשוב מכל הוא לוודא שספק שירותי הפיתוח הוא בעל ידע וניסיון בכל האספקטים של הפרויקט. כשעובדים עם ספק אחד חוסכים עבודה עם מספר רב של יצרנים וזוכים לאחריות מלאה מאותו ספק ולאופטימיזציה של משאבים ועלויות. לעיתים קרובות מגיע אלינו יזם או מנהל פיתוח ושואל אותנו – 'איזה חלק ב- IoT אתם יודעים לבצע?'. זאת שאלה קבועה ששואלים אותנו, כי רגילים לכך שבפרויקט מורכב כזה צריכים לפנות לספקים רבים. את ההרגל הזה אפשר לשבור. קיימת חשיבות לידע מולטי דיציפלינרי, ראיה הוליסטית, יכולת ניתוח של השוק, תכנון הפרויקט וביצוע מקצה לקצה עד עליה לאוויר עם המוצר הסופי. בלי הידע הנכון, משך הזמן בין מוצר הדמו למוצר הסופי יכול להגיע עד לשנים. כדי להשאר רלוונטיים ולהגיע לשוק לפני המתחרים חייבים צוות בעל ניסיון שמקצר את ה- time to market לחודשים ספורים. ".