IT News פורטל המחשוב העסקי וההייטק של ישראל
יותר מ-800 חשבונות וערוצים ברשתות החברתיות נקשרו לפעילות שנועדה לפגוע במועמדים ובאמינות כלי התקשורת לקראת בחירות האמצע בארה"ב.
מחקר של חברת אבטחת הסייבר TrendAI חושף את פעילותו של מבצע דיסאינפורמציה המזוהה עם רוסיה, המכונה Matryoshka (מטריושקה), אשר התמקד בחודשים האחרונים בהפצת האשמות שווא נגד מועמדים בבחירות האמצע בארצות הברית. המבצע עשה שימוש בבינה מלאכותית, בחשבונות מזויפים ובזיוף זהותם של כלי תקשורת מובילים, במטרה לפגוע במוניטין של מועמדים פוליטיים, לערער את אמון הציבור במקורות מידע וליצור בלבול סביב התהליך הדמוקרטי.
המחקר מבוסס על ניטור פעילות המבצע במשך 94 ימים, בין 6 ביולי ל-7 באוקטובר. במהלך התקופה בחנו חוקרי TrendAI מדגם של 155 הודעות דוא"ל שנשלחו למערכות חדשות, והובילו ליותר מ-800 חשבונות וערוצים ברשתות החברתיות X , טיקטוק וטלגרם.
מטריושקה, המוכרת גם בשמות
ו-Storm-1679 , פעילה לפחות מאז ספטמבר 2023. בעבר התמקדה פעילותה, בין היתר, באוקראינה, בארגונים בינלאומיים ובאירועים ציבוריים דוגמת אולימפיאדת פריז והבחירות במולדובה. כעת היא התאימה את שיטות הפעולה שלה לזירה הפוליטית האמריקאית.
לא צריך דיפ-פייק משוכלל כדי להפיץ שקרים. אחד הממצאים המרכזיים במחקר הוא שהמבצע אינו נשען בעיקר על סרטוני דיפ-פייק יקרים ומורכבים. במקום זאת, מפעיליו מעדיפים שיטות פשוטות וזולות: סרטונים קיימים שעליהם מולבשות כותרות שקריות, תמונות שנוצרו באמצעות AI ונראות כמו מבזקי חדשות, כתבות מזויפות, שערי מגזינים מפוברקים ואף מסמכים רשמיים מזויפים.
כדי להעניק לתכנים אמינות, נעשה שימוש בלוגואים ובזהות החזותית של כלי תקשורת מוכרים, בהם CNN, ABC, CBS ו-וושינגטון פוסט, כך נוצר הרושם שהמידע פורסם בידי גוף חדשות אמין, אף שבפועל מדובר בתוכן מפוברק. לדברי החוקרים, השיטה פוגעת לא רק במועמדים שאליהם מכוונות ההאשמות, אלא גם בגופי התקשורת עצמם, שנאלצים להשקיע משאבים בהכחשת פרסומים שמעולם לא פרסמו.
האשמות שווא נגד מועמדים במדינות מפתח. הקמפיין כלל האשמות כוזבות בנושאים חמורים, ובהם עבירות מין, שחיתות כספית, העלמות מס, אלימות, פעילות פלילית ותיאוריות קונספירציה. בין האישים שהוזכרו במחקר כמי שנפגעו מהפצת האשמות שווא נמצאים הסנאטורים קורי בוקר, ג'ון היקנלופר, ג'ון אוסוף ומארק וורנר, לצד מועמדים ואישים פוליטיים נוספים. הפעילות התמקדה בין היתר בג'ורג'יה, צפון קרוליינה, מישיגן, אוהיו, טקסס, מיין, אלסקה ואיווה – מדינות בעלות חשיבות במאבקים האלקטורליים.
החוקרים נמנעו מלפרט את תוכן ההאשמות עצמן כדי שלא להעניק להן חשיפה נוספת. עם זאת, הם מציינים כי בחלק מהמקרים כלי תקשורת מקומיים התייחסו לתכנים ובכך סייעו, שלא במכוון, להפצתם.
מאות חשבונות מזויפים ובקשות לבדיקת עובדות. המחקר זיהה 545 חשבונות X ש-91% מהם הושעו ו-261 חשבונות טיקטוק, שכולם הושעו. בנוסף זוהו עשרה קישורים בטלגרם שהובילו לשבעה ערוצים.
שיטה בולטת נוספת היא פנייה יזומה לעיתונאים ולארגוני בדיקת עובדות באמצעות הודעות דוא"ל ותיוגים ברשתות החברתיות, לכאורה בבקשה לבדוק פרסומים חשודים. בפועל, הפניות מפנות לתוכן מפוברק ועלולות לגרום לגופי התקשורת להקדיש לו זמן ותשומת לב, ואף להגדיל את חשיפתו.
מפעילי המבצע נעזרו גם בחשבונות רדומים שנרכשו בפלטפורמות מסחר. חשבונות אלה נפתחו בעבר וצברו היסטוריית פעילות, ולכן הם עשויים להיראות אמינים יותר מחשבונות חדשים.
למרות היקף הפעילות, החוקרים מצאו כי מרבית הפרסומים זכו לחשיפה אורגנית נמוכה. לכן, לא ניתן לקבוע אם מטרתו המרכזית של המבצע היתה להגיע לקהל רחב או דווקא להעמיס על עיתונאים ובודקי עובדות ולפגוע באמינותם.
האיום הבא: הבחירות לנשיאות צרפת. חוקריTrendAI מדגישים כי ההתמודדות עם דיסאינפורמציה מחייבת זהירות גם מצד הציבור וגם מצד גופי התקשורת. ההמלצה היא לאמת פרסומים חשודים מול אתרי החדשות הרשמיים, לבחון בזהירות תכנים שמופצים מחשבונות לא מוכרים ולהימנע מהפצה חוזרת של מידע שלא אומת.
למערכות חדשות ולבודקי עובדות ממליצים החוקרים שלא להגיב אוטומטית לכל פנייה, במיוחד כאשר היא תואמת את דפוסי הפעולה של מטריושקה. גם מספר צפיות גבוה אינו בהכרח מעיד על עניין ציבורי אמיתי, שכן ניתן לנפח אותו באופן מלאכותי.
על פי המחקר, המבצע כבר מפנה פעילות גם לעבר הבחירות לנשיאות צרפת, הצפויות באפריל 2027. החוקרים מעריכים כי הוא ימשיך לשנות את שיטות הפעולה ואת יעדיו, ומדגישים כי האתגר המרכזי אינו רק לזהות מידע מזויף, אלא גם למנוע מהניסיון להפריך אותו להפוך לכלי נוסף בהפצתו.
