פרס המלך פייסל מעניק מיליון דולר, כהוקרה על פיתוח חיסון קוביד-19

תחכום ננו-טכנולוגי שתרם ל-100 פריצות דרך מדעיות ששינו את העולם, והישגים מדעיים והומניטריים מרכזיים אחרים

במהלך המושב ה-45 שלו, פרס המלך פייסל הכיר בדמויות בולטות נוספות בתחומי השפה והספרות הערבית, לימודי האסלאם והשירות לאסלאם

 ריאד, ערב הסעודית, 20 במרץ 2023, (GLOBE NEWSWIRE):

ב-20 במרץ קיבלו הפרופסורים דן ברוך מארה"ב ושרה גילברט מאוניברסיטת הרווארד ומאוניברסיטת אוקספורד את פרס המלך פייסל לרפואה בריאד, ערב הסעודית, על טכנולוגיות החיסון החדשניות שלהם. הם פיתחו חיסונים נגד קוביד-19, שהצילו את חייהם של מיליונים. יתר על כן, פרופסור באוניברסיטת נורת'ווסטרן, צ'אד מירקין, והעמיתה הבכירה והמנהלת במעבדת NanoBio, פרופסור ג'קי יי-רו יינג, זכו בפרס המדע על סיוע בהגדרת העידן המודרני של ננוטכנולוגיה ועל הפיתוחים והיישומים השונים שלהם של ננו-חומרים.

פרופ' דן ברוך; מנהל המרכז לחקר וירולוגיה וחיסונים במרכז הרפואי בית ישראל ופרופסור לרפואה ע"ש ויליאם בוסוורת' קאסל בבית הספר לרפואה של הרווארד, ופרופסור שרה גילברט; קתדרת Saïd לחיסונים במחלקה לרפואה של Nuffield באוניברסיטת אוקספורד, השתמשה בטכנולוגיה חדשנית בפיתוח חיסונים וקטורים נגיפיים לקוביד-19: החיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון והחיסון של אוקספורד-אסטרהזניקה, בהתאמה.

טכנולוגיית חיסונים חדשנית ותגובה מהירה למגפה

במקום שיטות החיסונים המסורתיות המשתמשות בצורה מוחלשת או מומתת של הזיהום המקורי ודורשות זמן רב כדי להתפתח בגוף האדם, הפרופסורים דן ברוך ושרה גילברט שינו גנטית גרסה לא מזיקה של נגיף אחר כדי לשאת חומר גנטי לתאי הגוף ולספק הגנה. החיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון התבסס על הנדסת אדנו-וירוס לא מזיק (שנקרא Ad26) שהיה סוג נפוץ של נגיף שגרם לתסמיני הצטננות קלים.

בנאום הקבלה שלו במהלך הטקס אמר פרופ' ברוך: "החיסון Ad26 לקורונה הדגים יעילות איתנה בבני אדם, גם לאחר זריקה בודדת, והראה הגנה מתמשכת מפני וריאנטים של הנגיף שהופיעו. החיסון הזה הושק ברחבי העולם על ידי חברת התרופות ג'ונסון אנד ג'ונסון, ומעל 200 מיליון איש קיבלו את החיסון הזה, במיוחד בעולם המתפתח".

בדומה לחיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון, תמצית החיסון של אוקספורד-אסטרהזניקה (המכונה ChAdOx1 nCoV-19), היא גרסה מוחלשת מהונדסת גנטית של נגיף נפוץ שגרם להצטננות בשימפנזים וללא זיהום כאשר הוזרק בבני אדם. הנגיף המהונדס בשני החיסונים נשא את ההוראות הגנטיות לחלבון הספייק של נגיף הקורונה. בעת הכניסה לתאי הגוף, הנגיף השתמש בקוד גנטי או בהוראות כדי לייצר את חלבון הספייק הספציפי של נגיף הקורונה, הגורם לתגובה חיסונית ומכין את מערכת החיסון לתקוף את נגיף הקורונה אם הוא מדביק את הגוף.

שני החיסונים הושגו תוך חודשים ספורים של עבודה; החיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון דרש 13 חודשים והחיסון של אוקספורד-אסטרהזניקה לקח 10 חודשי עבודה. זאת בשל עבודות מחקר קודמות וניסויים קליניים לפיתוח מועמדים לחיסון עבור פתוגנים מרובים בעלי משמעות עולמית. פיתוח פלטפורמת החיסון Ad26, שהייתה הבסיס לחיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון, הגיע כתוצאה מעבודתו המצטברת של דן ברוך על HIV, נגיף זיקה ושחפת. הוא נחשב לחלוץ ביצירת סדרה של טכנולוגיות פלטפורמת חיסונים שניתן להשתמש בהן בעת פיתוח חיסונים למחלות זיהומיות מתפתחות, כגון קוביד-19. יתר על כן, ברוך הוביל את ההדגמה הראשונה בעולם של הגנה על חיסון זיקה במחקרים פרה-קליניים והשיק סדרה של ניסויים קליניים בשלב 1 של חיסון זיקה.

כמו כן, הטכנולוגיות החדשניות של החיסון אוקספורד-אסטרהזניקה יושמו גם על ידי פרופ' שרה גילברט למלריה, אבולה, שפעת ו-MERS, כאשר ניסויים קליניים של האחרון נערכו בבריטניה ובממלכת ערב הסעודית. למעשה, טכנולוגיית ChAdOx1  המוגנת בפטנט פותחה על ידי פרופסור גילברט וחוקרים אחרים באוניברסיטת אוקספורד בשנת 2012. בשנת 2014 היא הובילה את הניסוי הראשון בחיסון לאבולה לאחר התפרצות גדולה של המחלה במערב אפריקה.

"אני נרגשת להצטרף היום לזוכים האחרים לשנת 2023, וללכת בעקבותיהם של הגברים והנשים שעבודתם הוכרה על ידי הקרן במשך יותר מארבעה עשורים. פרס זה הוא כהוקרה על עבודתי ליצור במשותף חיסון לקוביד-19. חיסון זול, נגיש ויעיל שנמצא כעת בשימוש ביותר מ-180 מדינות, וההערכה היא כי הציל יותר משישה מיליון חיים עד תחילת 2022", אמרה פרופ' גילברט בנאום הקבלה שלה במהלך טקס הענקת הפרס.

המצאות ננוטכנולוגיה בראש 100 תגליות מדעיות ששינו את העולם

בפרס המלך פייסל למדע על "כימיה" השנה קיבלו את הפרס פרופסור צ'אד מירקין (מארה"ב); מנהל המכון הבינלאומי לננוטכנולוגיה (IIN) ופרופסור ראטמן לכימיה ופרופסור לרפואה, מדע והנדסה של חומרים, הנדסה ביו-רפואית והנדסה כימית וביולוגית באוניברסיטת נורת'ווסטרן, ופרופסור ג'קי יי-רו יינג (מארה"ב); העמיתה הבכירה של A*STAR  ומנהלת    מעבדת NanoBio, הסוכנות למדע, טכנולוגיה ומחקר.

עבודתו של פרופסור צ'אד מירקין, הנמצאת בחזית הננו-כימיה כבר למעלה משלושה עשורים, סייעה להגדיר את העידן המודרני של הננוטכנולוגיה. הוא מוכר באופן נרחב בזכות המצאתו של חומצות גרעין כדוריות (SNAs), שהן ננו-מבנים המורכבים מחומצות גרעין בתצורה כדורית החודרים לתאים ולרקמות אנושיים ומתגברים על מחסומים ביולוגיים, נתון שמאפשר לזהות או לטפל במחלה ברמה הגנטית. יותר מ-1,800 מוצרים לאבחון רפואי, טיפולים ומחקרים במדעי החיים התבססו על טכנולוגיה זו. "מרכיב חיוני אחד בעבודתנו הוא להשתמש בננוטכנולוגיה כדי לבנות מחדש את הדנ"א והרנ"א לצורות שהופכות אותם לתרופות חזקות יותר לטיפול בסוגים מתישים של סרטן ומחלות נוירולוגיות. באמצעות עבודה זו, אנו מקווים להוביל לעידן חדש של תרופות גנטיות חזקות ומדויקות שבהן נוכל לתקוף ולטפל במחלות בנתיבים הגנטיים שלהן", אמר מירקין בנאום הקבלה שלו.

לפרופסור מירקין למעלה מ-1,200 בקשות פטנט ברחבי העולם. הוא גם ייסד מספר חברות, כולל Nanosphere, AuraSense, TERA-print, Azul 3D, MattIQ ו- Flashpoint Therapeutics. הוא היה חלוץ בגילוי חומרים מבוססי בינה מלאכותית והמציא שיטה ליצירת תבניות ישירות על חומרים שונים עם מגוון סוגי דיו הנקראים "ננוליתוגרפיה של עט טבילה", שתוארה על ידי נשיונל ג'יאוגרפיק כאחת מ"100 התגליות המדעיות המובילות ששינו את העולם". הוא גם פיתח טכנולוגיית HARP (הדפסה מהירה באזור גבוה), תהליך הדפסה תלת-ממדית שיכול לייצר מוצרים שונים כמו קרמיקה בתפוקה שוברת שיאים.

באשר לפרופסור ג'קי יי-רו יינג, מחקרה התמקד בסינתזה של ננו-חומרים ומערכות מתקדמות, ויישומן בביו-רפואה, המרת אנרגיה וקטליזה. ההמצאות שלה שימשו לפתרון אתגרים בתחומים שונים של רפואה, כימיה ואנרגיה. "אני גאה מאוד לקבל את פרס המלך פייסל במדע, במיוחד כאישה הראשונה שמקבלת את הפרס הזה", אמרה בנאום הקבלה שלה.

הפיתוח שלה של ננו-חלקיקים פולימריים המגיבים לגירויים הוביל לטכנולוגיה שיכולה לווסת באופן אוטומטי את שחרור האינסולין, בהתאם לרמות הגלוקוז בדם בחולי סוכרת ללא צורך בניטור חיצוני של גלוקוז בדם. מעבדתה של ד"ר יינג הייתה חלוצה בסינתזה של תחמוצות מתכת מעבר מזונקבוביות ומיקרו-נקבוביות; סוג של ננו-חומרים המשמשים לאגירת אנרגיה והמרתם, על ידי טמפלציה סופראמולקולרית (ארגון או הרכבה של ישויות).

לד"ר יינג יש יותר מ-180 פטנטים ראשוניים ובקשות לפטנטים; 32 מהם קיבלו רישיון לחברות רב לאומיות וחברות הזנק למגוון יישומים בננו-רפואה, אספקת תרופות, הנדסת תאים ורקמות, שתלים רפואיים, ביוסנסורים, מכשור רפואי ועוד. עבודתה נמצאת בצומת שבין ננוטכנולוגיה לרפואה טכנית והגיעה לשיאה בהקמת שש חברות סטארט-אפ וספין-אוף מצליחות.

ארבעה הוגים ומנהיגים יוצאי דופן המוכרים בשפה ובספרות הערבית, בלימודי האסלאם ובשירות לאסלאם

יחד עם הרפואה והמדע, פרס המלך פייסל הכיר השנה בהוגים וחוקרים מצטיינים בשפה הערבית ובספרות ובלימודי האסלאם וכיבד מנהיגים למופת שתרמו לשרת את האסלאם, המוסלמים והאנושות.

פרופ' עבד אל-פתאח קיליטו, ממרוקו, קיבל את פרס "השפה והספרות הערבית" המתמקד ב"נרטיב ערבי קלאסי ותיאוריות מודרניות". הוא היה פרופסור אורח ומרצה בסורבון החדשה, אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת שיקגו, אוניברסיטת אוקספורד וקולג' דה פראנס. פרופ' רוברט הילנברנד מבריטניה, עמית כבוד במחלקה ללימודי האסלאם והמזרח התיכון (IMES) באוניברסיטת אדינבורו, זכה בפרס "לימודי האסלאם" ב"אדריכלות אסלאמית". עבודתו התבלטה במרחביה הגיאוגרפיים והזמניים, שכיסתה את צפון אפריקה, מצרים, ארץ ישראל ומרכז אסיה, והשתרעה מראשית התקופה האסלאמית ועד המאה ה-19. באשר לפרס "השירות לאסלאם", פרופסור צ'וי יאנג קיל-חאמד (מדרום קוריאה) והוד מעלתו השייח' נאצר בן עבדאללה אל-זועבי (מאיחוד האמירויות) היו חתני הפרס השנה.

מאז 1979, פרס המלך פייסל בחמש הקטגוריות השונות שלו העניק 290 חתני פרס שתרמו תרומה מכובדת למדעים ולמטרות שונות. כל חתן פרס ניחן ב-200 אלף דולר; מדליית זהב במשקל 24 קראט במשקל 200 גרם, תעודה עליה חקוקים שמו של חתן הפרס וסיכום עבודתם שזיכתה אותם בפרס.