IT News פורטל המחשוב העסקי וההייטק של ישראל
מאת: יוסי רודריק, מנכ"ל קבוצת UCL, המתמחה בניהול והכנת נתונים
בשנתיים האחרונות, מאז פריצת מגפת הקורונה, תהליך הדיגיטציה בארגונים קיבל תאוצה והפך לקריטי עבור הישרדותם. ארגונים שיפרו את הנראות שלהם באינטרנט, בנו אפליקציות ייעודיות ובתוך כך אספו כמויות מידע גדולות אודות הלקוחות שלהם. המידע הרב שנצבר, ברובו אינו איכותי, כך שנדרש להעביר אותו תהליך של טיוב ולהכין אותו, כך שניתן יהיה להפיק ממנו את התובנות הדרושות על מנת למקסם את התועלות ממנו.
הטעות הרווחת בארגונים, בישראל ובעולם, היא ש- CDO (מנהל נתונים ראשי) הוא זה שצריך לבנות את אסטרטגיית הנתונים בארגון ואז ביחד עם מנהל ה-IT לדאוג כי היא תיושם. זאת טעות גדולה מכיוון שאם לא יינתן למנהל הנתונים מעמד מתאים, ברמה בה הוא מדווח למנכ"ל או לסמנכ"ל בכיר, הוא לא יוכל לשבת בהנהלת החברה ולהיות שותף בבניית האסטרטגיה שלה.
הניסיונות למצב את מנהל הנתונים מתחת למנהל ה-IT נעשו ונכשלו בשל פוליטיקה ארגונית שמקורה בשאלה מי הוא הבעלים של ה-Data בארגון. בעוד שה- CIO אחראי על המערכות והנגשתן (כולל הנתונים) ללקוחות המתאימים תוך שמירה על אבטחת מידע, סקלביליות, זמינות וכו'. הרי שהCDO – אחראי על איכות הנתונים, שלמותם והדרכים לייצר ערך מוסף מהנתונים לחברי ההנהלה השונים. הקונפליקט בין ה- CIO ל- CDO אף מתגבר כיוון והיסטורית הCIO- הוא האחראי על מחסן הנתונים (BI) שאמור לשמש את ה- CDO.
וכך אם התשובה היא שה- CDO ימוצב מתחת ל- CIO הרי שאין צורך במנהל נתונים שאינו מסוגל לבנות אסטרטגיה , אינו חשוף למטרות הארגון, אין לו משאבים משל עצמו ואין ביכולתו להיות עצמאי ולייצר מהנתונים, מנוף אמיתי לגידול החברה.
ומכאן המסקנה – מנהל הנתונים בארגון צריך לדווח ישירות למנכ"ל הארגון או לסמנכ"ל המכירות על מנת להצליח לבנות טקטיקה שאותה ניתן ליישם במשותף עם מנהל ה-IT.
בגיבוי המנכ"ל או סמנכ"ל בכיר, חשוב להגדיר למנהל הנתונים הראשי תחומי אחריות ברורים ביניהם: שיפור איכות הנתונים: בעבר, האחריות לשיפור איכות הנתונים הייתה של אנשי IT. איכות הנתונים קשורה ישירות לערך הנתונים ולסיכון הנתונים, כך שמנהל הנתונים צריך לקחת בעלות מלאה על תהליך שיפור הנתונים כדי להבטיח שהנתונים עומדים בסטנדרטים ארגוניים לאיכות.
ביטול טריטוריאליות של נתונים: הנתונים הם בעלי הערך הרב ביותר כאשר הם משותפים בארגון. מעבר לאספקת גישה לנתונים, מטא נתונים נחוצים כדי להבהיר אותם בצורה ברורה. שיתוף ידע מסייע להבטיח שימוש מתאים. נתונים משותפים, מטא נתונים משותפים וידע משותף חיוניים כדי להימנע מהפיכת נתונים טובים למידע רע.
הבנה של הסיבה והתוצאה – שימוש בנתונים לניתוח סיבתי, כדי להבין מדוע דברים קורים, ולזהות נקודות מינוף כדי לחולל שינויים – לדעת ליצור יותר תוצאות רצויות ולהפחית או למחוק את הלא רצוי. הבנת דפוסים ומגמות ושימוש בנתונים לניתוח והדמיה, להבנת קורלציות וקשרים בין משתנים עסקיים וכדי לראות התנהגות לאורך זמן של מדדים עסקיים שונים. שימוש בנתונים לניתוח תיאורי ורטרוספקטיבי של תוצאות עסקיות (דע מה קרה), לכימות התוצאות (לדעת כמה) ולראות את התוצאה מבחינה היסטורית (דע מתי).
שימוש מושכל בנתונים, כולל למידה ארגונית על ידי יישום טכנולוגיות בינה מלאכותית ולמידת מכונה כדי להתאים אותם לתנאים עסקיים משתנים, להמליץ ו / או להפוך אוטומטיות להחלטות ולפעולות, ולהגדיל את היעילות והמיומנויות בארגון. יש צורך להביט לעתיד – שימוש בכריית נתונים ובניתוח ניבוי להבנת תנאים ואירועים עתידיים אפשריים, וכדי ליידע ולהנחות את האסטרטגיות והטקטיקות המעצבות את עתיד הארגון.
קידום אתיקה של נתונים: אתיקת הנתונים מתמקדת בהרחבה בשימוש המתאים בנתונים. השימוש של פייסבוק בנתונים הנצברים במערכותיה מדגיש מה אנשים שאינם בהכרח מוסריים עושים עם נתונים. אפילו בינה מלאכותית ואלגוריתמים של למידת מכונה צריכים להיבדק על מנת שלא להטותם בפרשנות נתונים, בפיתוח מסקנות ובהמלצה או אוטומציה של החלטות.
ציות לתקנות מהווה דאגה מרכזית בהגנה על נתונים. המשך הצמיחה של תקנות הגנה על נתונים חדשות, כולל את התקנה הכללית של האיחוד האירופי להגנת נתונים (GDPR), חוק פרטיות הצרכן של קליפורניה (CCPA), ודרישות אבטחת הסייבר של ניו יורק.
