לא ראינו, לא ידענו, לא שמענו, לא תקצבנו….

כדי למנוע את האסון הבא, המדינה צריכה לתקצב גם טכנולוגיות לחיזוי הצפות ומניעת אסונות

מאת: אלי ווימן

מדי שנה בתחילתה של עונת החורף, אנו שומעים מגורמים ברשויות המקומיות על עוד הצפה שהובילה לכאוס ולעיתים אף לאובדן חיים. שינויי האקלים הובילו בשנים האחרונות לגל של הצפות ברחבי העולם, כאשר הדוגמא הטריה והעצובה מכולן התחוללה לאחרונה בגרמניה עם כ-200 נספים ועוד מאות נעדרים באסון הטבע החמור ביותר שפקד את המדינה בעשורים האחרונים.

אין ספק שקשה עד בלתי אפשרי למדינות להתמודד עם אסונות טבע במיוחד במדינות בהן כמות הגשמים עצומה. לעומת זאת, ניתן לאמוד את כמות הנזקים הבריאותיים, הנפשיים והכלכליים שתושבי מדינות אלו מתמודדים איתם בעקבות ההצפות. לשמחתנו, האקלים הים תיכוני אינו דומה לאקלים של אירופה או ארה"ב, ובמהלך העשורים האחרונים לא התרחשה כאן סופה קיצונית שעצרה את המדינה למשך ימים שלמים. עדיין, גם בישראל הקטנה הנחשבת למדינה חמה, יורדים מעת לעת גשמים שגורמים להצפות בחלק מהאזורים, במיוחד ברשויות מקומיות עם בעיות ניקוז קשות בהיעדר תשתית מתאימה. כמדינה המתפארת בהיותה עומדת בחזית המעצמות הטכנולוגיות בעולם, תמוה כיצד ישראל אינה מיישמת טכנולוגיות קיימות הפועלות בעולם.

בישראל מתנהל הליך סטנדרטי באירועים אלה – שיחת טלפון מאזרחים המתלוננים על אירוע הצפה, לאחר מכן העירייה/צוותי חילוץ/פיקוד העורף/כיבוי אש שולחים את המחלצים למקום כדי להציב מחסומים, לסגור כבישים, להפנות את התנועה ולהגיב למקרה חירום.

במהלך סערות, אין בישראל כיום טכנולוגיה אפקטיבית להתמודד עם אירועים אלה, לזהות אותם מבעוד מועד ולהיערך אליהם בהתאם. בניגוד למשרדי ממשלה, גופים עסקיים, חברות וסקטורים נוספים העושים שימוש יומיומי בנתונים הזורמים אליהם כדי להפיק מהם ערכים עסקיים, בישראל אין שימוש מושכל במאגרי נתונים בנושאי אקלים והצפות, כך שלא ניתן לדעת כיצד להיערך להצפה הבאה לכשתגיע, היכן היא תתחולל וכמה נזק היא צפויה לגרום.

בעולם קיימות מדינות הנתפסות כמובילות בפתרונות Smart City, המחויבות להשתמש בטכנולוגיות חכמות ונתונים כדי לייעל את פעילות העיר ולשפר את איכות החיים. דוגמא מצוינת לכך היא קארי, העיר השביעית בגודלה בצפון קרוליינה בארצות הברית, עיר המונה כ-170 אלף איש, סדר גודל של העיר חולון בישראל. כתוצאה מסופות עזות שהובילו להצפות ששיבשו לתושבי העיר את החיים, החליטה הרשות המקומית לבצע מהפיכה אמיתית בכל הקשור להצפות, ולדעת מה קורה לפני שהאזרחים מתקשרים ליידע. בתחילת ההליך הקימה העיירה את צוות "מי הסופה" שתחת אחריותו, ניהול כל מערך הסופות וההצפות בעיר, כולל אחריות על הטכנולוגיות והמשאבים הכרוכים בכך.

אחת מהמטרות שהעיר הציבה הייתה לשפר את ההתמודדות מול אירועי סערה, כך שיוכלו לחזות מבעוד מועד היכן יתרחשו הצפות באמצעות שילוב טכנולוגיות מגוונות.  לפני יישום הטכנולוגיה, נתוני העיר היו מפוזרים במספר מערכות שונות כאשר כל הניתוחים והנתונים נאספו ותוחקרו באופן ידני בקבצי אקסל. העיר קארי רצתה להפיק ערך אמיתי מנתוני ההצפות, כך שמקבלי החלטות יוכלו ליהנות מתצוגה של מידע שלא יכלו לראות בעבר.

חיישנים חכמים המודדים את כמות המשקעים וזרימת המים, הוצבו במקומות שונים בעיר, תוך סינכרון מלא עם נתוני מזג האוויר, המיקום הגאוגרפי, התשתיות, כמות המשקעים הצפויה לרדת. על ידי עיבוד וניתוח נתונים אלה, החיישנים מאפשרים לעקוב אחר העלייה במפלס הנחלים וגם לחזות היכן עלולות להתרחש הצפות בעתיד. בכך, המערכת מספקת לגורמים הרלוונטיים בעיר נורות אדומות ויכולת להתמודד באופן יעיל עם מצבי חירום.

לאחר שצוות "מי הסופה" מעבד ומנתח את הנתונים, הוא משתף אותם עם מחלקות אחרות כגון בטיחות הציבור וטכנולוגיית המידע. ומוצג על מסכים או באפליקציה ייעודית המוצגת בטלפון הסלולרי. הצוותים יכולים לראות אם יורד גשם משמעותי במיקום אחד, אבל מעט במקום אחר, כאשר החיישנים מספקים מידע על זרימת המים בזמן אמת וגם צפי לזרימה בעתיד במקומות מועדים להצפה. המודלים דינאמיים, מקבלים כל הזמן מידע חדש, שעוזר למקבלי ההחלטות בעיר להבין מה קורה באמת בשטח וכיצד לשפר אותו. אנשי הצוות יכולים לאתר אזורים ספציפיים המועדים להצפות ולהתמקד בהם.

המערכת יכולה לספק תובנות גם מנתוני היומיום השוטפים וגם מנתוני הצפות שקרו בעבר, מדוע הם התרחשו, באילו מקומות, מה הנזק שנגרם, ובכך להיערך בצורה מיטבית לאירועי הצפה עתידיים. אנשי "צוות הסופה" יכולים להשתמש בנתונים, אלגוריתמים של Machine Learning  כדי לזהות את הסבירות לתוצאות עתידיות על סמך נתוני העבר.

עם הזרמת נתונים מהימנה, העיר קארי יכולה לנקוט צעדים כדי לחזות טוב יותר את ההשפעות האמיתיות של ההצפות. מכיוון שכמויות גשם שונות יורדות במקומות שונים, העיר יכולה לראות את העיתוי שבו בתים, עסקים, כבישים ומבנים אחרים יושפעו. טכנולוגיה מסוג זה יכלה למנוע את האסון שהתרחש בנהריה ובתל אביב בשנה שעברה, ומאפשרת להיערך בהתאם. בינה מלאכותית תאפשר לערים בישראל לתכנן מראש ולהיות פרואקטיביים בהחלטות שלהם.

אלי ווימן הוא ראש תחום צבא וביטחון חברת מיה אנליטיקס, נציגת SAS בישראל